בִּבְכִ֣י יָבֹ֗אוּ וּֽבְתַחֲנוּנִים֮ אֽוֹבִילֵם֒ אֽוֹלִיכֵם֙ אֶל־נַ֣חֲלֵי מַ֔יִם בְּדֶ֣רֶךְ יָשָׁ֔ר לֹ֥א יִכָּשְׁל֖וּ בָּ֑הּ כִּֽי־הָיִ֤יתִי לְיִשְׂרָאֵל֙ לְאָ֔ב וְאֶפְרַ֖יִם בְּכֹ֥רִי הֽוּא׃ (ס)
עקידת יצחק
במדרש (ש"ר פל"ד) כך אמר להם הקב"ה דישראל אתם הצאן דכתיב (יחזקאל ל"ד) ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם. ואני הרועה דכתיב (תהלים פ') רועה ישראל האזינה עשו לי דיר שארעה אתכם: אתם הכרם דכתיב (ישעיהו ה׳:ז׳) כי כרם ה' צבאות בית ישראל ואני השומר דכתיב (תהילים קכ״א:ד׳) הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל. עשו לי סכה שאשמור אתכם: אתם הבנים דכתיב (דברים י״ד:א׳) בנים אתם לה' אלהיכם. ואני האב דכתיב (ירמיהו ל״א:ט׳) כי הייתי לישראל לאב. כבוד הוא לאב שיהיו בניו עמו וכבוד הוא לבנים שיהיו אצל אביהם דכתיב (משלי י"ז) עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם לכך עשו לי בית שאדור ביניכם הה"ד ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.
קול התור
א) אפרים בכורי. הר אפרים, אפרים מתנודד, הבן יקיר לי אפרים (ירמיהו ל״א:כ׳) – כל אלה הם הבחינות היסודיות של משיח בן יוסף וכתובים בפרק אחד (שם) אפרים בכורי. בשביל שהוא המשיח הראשון שעל ידו קבוץ גלויות. היינו היציאה מהגלות. הר אפרים, בשביל שהוא המעלה את ישראל לציון, כאמור שם קראו מהר אפרים קומו ונעלה ציון. אפרים מתנודד, בשביל שמשיח בן יוסף אין לו מנוח, מתנודד מצפון לדרום ומדרום לצפון שעליו נאמר עורי צפון ובואי תימן, וראשי התבות ״עצו״ת״ בגימטריא ״משיח בן יוסף״. הבן יקיר לי אפרים בחינת מדת החסד, כי אפרים עצמו הוא מסטרא דשמאלא היינו מדת הדין והוא מקבל תמיד השפעה מסטרא דימינא היינו מדת החסד וזאת כוונת וישת יד ימינו על ראש אפרים. ומצוה לדבר בו תמיד כמו שכתוב שם: כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד וכו׳. ״אפרים״ מלחמתו בארמילוס. וכן בחושבנא ״ארמלס״. כל הבחינות האלה הם בטוריא דיוסף בן רחל שהיא מארץ ולכן מדובר בפרק זה על רחל, רחל מבכה על בניה. מנעי קולך מבכי ושבו מארץ אויב. היינו היציאה מהגלות ושבו בנים לגבולם היינו העליה לציון.
קול התור
כג) בתחנונים אובילם (ירמי׳ ל״א) – ״בתחנונים״ בגימ׳ ״משיח בן יוסף״ בפסוק בבכי יבואו ובתחנונים אובילם וכו׳. ואפרים .בכורי הוא היינו משיב״י. בתהנונים, לכפר על החטא של בהתחננו אלינו ולא שמענו, מובא בזה״ק כי ״בבכי״ בגימ׳ ״דל״ (ראה להלן סימן כ״ז דלותי ולי יהושיע).