ירמיהו מט:כא מחשבת ישראל: גבורות השם

מִקּ֣וֹל נִפְלָ֔ם רָעֲשָׁ֖ה הָאָ֑רֶץ צְעָקָ֕ה בְּיַם־ס֖וּף נִשְׁמַ֥ע קוֹלָֽהּ׃

גבורות השם

והראה לו עוד הקב"ה ענין שיעבוד ד' מלכיות אשר ישעבדו בבניו, שזהו גם כן מן עיקר הדברים אשר ימשך אל זרעו. וזהו שדרשו שם (ב"ר מד, יז); "אימה" (בראשית טו, יב) זה בבל, שנאמר (דניאל ג, יט) "באדין נבוכדנצר התמלא חמה". "חשיכה" (בראשית שם) זו מדי, שהחשיכו עיניהם של ישראל בצום ובתענית. "גדולה" (שם), זו יון, שמעמדת ששים דוכסים, ששים אפרכין, ששים אסטרלסים. "נופלת" (שם) זו אדום, שנאמר (ירמיה מט, כא) "מקול נפלם רעשה הארץ". ויש מחליפין "נופלת" זו בבל, שנאמר (ישעיה כא, ט) "נפלה בבל". "גדולה" זו מדי, שנאמר (אסתר ג, א) "אחר הדברים האלה גידל המלך את המן". "חשיכה" זו יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזירתן. "אימה" זו אדום, דכתיב (דניאל ז, ז) "וארו חויא אמתני ותקיפה".
שאל רבBookmarkShareCopy