רַחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ׃
חובות הלבבות
וְהִתְבָּרֵר לִי כִּי כָל שָׁרְשֵׁי הַמַּעֲשִׂים שֶׁמִּתְכַּוְּנִים בָּהֶם לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ הֵם מְיֻסָּדִים עַל בֹּר הַלֵּב וְזֹךְ הַמַּצְפּוּן וְאִם יֶאֱרַע עַל הַכַּוָּנָה הֶפְסֵד לֹא יִהְיוּ הַמַּעֲשִׂים מְקֻבָּלִים וְאִם יִרְבּוּ וְיַתְמִידוּ כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיה א) גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה וְגוֹ׳ רַחֲצוּ הִזַּכּוּ הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם וְגוֹ׳ וְאוֹמֵר (דברים ל) כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ וְאוֹמֵר (משלי כג) תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה וְאָמְרוּ קַדְמוֹנֵינוּ זַ״ל בָּזֶה אִי יְהַבְתְּ לִי לִבָּךְ וְעֵינָיךְ אֲנָא יָדַע דְּאַתְּ דִּילִי וְאָמַר הַכָּתוּב (במדבר טו) וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר (מיכה ו׳:ו׳) בַּמָּה אֲקַדֵּם ה׳ אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת וְגוֹ׳ וְהָיְתָה הַתְּשׁוּבָה הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה׳ דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ וְגוֹ׳ וְאוֹמֵר (ירמיה ט) כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה׳ וְגוֹ׳. וּפֵרוּשׁ עִנְיַן הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת שֶׁצָּרִיךְ הַמִּתְהַלֵּל לְהִתְהַלֵּל בַּהֲבָנַת דְּרָכַי וְהַכָּרַת חֲסָדַי לְהִתְבּוֹנֵן בִּבְרִיאָתִי וּלְהַכִּיר גְּבוּרָתִי וְחָכְמָתִי מִתּוֹךְ מַעֲשַׂי וְכָל מָה שֶׁהֵבֵאתִי מִן הַפְּסוּקִים הֵם רְאָיוֹת עַל חִיּוּב מִצְוֹת הַלְּבָבוֹת וּמוּסַר הַנְּפָשׁוֹת.