לֹ֣א תוֹסִ֗יפוּ הָבִיא֙ מִנְחַת־שָׁ֔וְא קְטֹ֧רֶת תּוֹעֵבָ֛ה הִ֖יא לִ֑י חֹ֤דֶשׁ וְשַׁבָּת֙ קְרֹ֣א מִקְרָ֔א לֹא־אוּכַ֥ל אָ֖וֶן וַעֲצָרָֽה׃
חובות הלבבות
שֶׁאִם יְשַׁבְּחוּהוּ עַל טוֹבָה שֶׁעָשָׂה יָבֹז לִמְשַׁבְּחוֹ עָלֶיהָ וְתִהְיֶה נְקַלָּה בְּנַפְשׁוֹ וּקְטַנָּה בְּעֵינָיו מֵהֱיוֹתָהּ מְקֻבֶּלֶת וּרְצוּיָה אֵצֶל הַבּוֹרֵא לְקַטְנוּתָהּ נֶגֶד מָה שֶׁהוּא חַיָּב בּוֹ מִכִּפְלֵי הַטּוֹבָה הַהִיא וְיֹאמַר לִמְשַׁבְּחוֹ רַב לְךָ אָחִי כִּי אֵינָהּ נֶגֶד עֲוֹנֹתַי אֶלָּא כְּנִיצוֹץ מִן הָאֵשׁ בַּיָּם ואפי׳ אִם תִּהְיֶה נֶחֱשֶׁבֶת לִמְאוּמָה אֵיךְ אֵדַע אִם הִיא נִצֶּלֶת מִפִּגְעֵי הַהֶפְסֵד הַמַּשִּׂיגִים אוֹתָהּ עַד שֶׁיְּקַבְּלֶנָּה הַבּוֹרֵא מִמֶּנִּי וְלֹא יְשִׁיבֶנָּה עָלַי וְיַשְׁלִיכֶנָּה בְּפָנַי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיהו א׳:י״ב) כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת וְגוֹ׳ וְאָמַר (שם) לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא וְגוֹ׳.
גבורות השם
התבאר לך בפרקים שעברו כי אל תפן אל מנחתם (עפ"י במדבר טז, טו), היא מנחת שוא אשר הביאו אל השם יתברך* (עפ"י ישעיה א, יג), כי הוא יתברך קרוב אל המלאכים מצד שהם נמצאים עליונים. שאין הדבר כך*, כי אם לא שהיה החטא מבדיל בין השם יתברך ובינינו היה שכינתו בתחתונים, וזהו רוממות וגדולה אל השם יתברך.
חובות הלבבות
וּמִן הַיָּדוּעַ שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹלֵק קְצָתוֹ עַל קְצָתוֹ וּמַכְזִיב קְצָתוֹ אֶת קְצָתוֹ בְּדִבּוּר אוֹ בְּמַעֲשֶׂה אֵין מַאֲמִינִים בְּצִדְקוֹ וְאֵין הַנְּפָשׁוֹת מִתְיַשְּׁבוֹת עַל אֲמִתּוֹ וְכֵן אִם יַחְלֹק גְּלוּיֵנוּ עַל נִסְתָּרֵנוּ וְכַוָּנַת לְבָבֵנוּ עַל דִּבּוּרֵנוּ וּתְנוּעַת אֵבָרֵינוּ עַל מַצְפּוּנֵינוּ לֹא תִהְיֶה עֲבוֹדָתֵנוּ לֵאלֹהֵינוּ שְׁלֵמָה מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל עֲבוֹדָה מְזֻיֶּפֶת כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א) לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה וְאָמַר (שם סא) כִּי אֲנִי ה׳ אֹהֵב מִשְׁפָּט שֹׂנֵא גָזֵל בְּעוֹלָה וְאָמַר (מלאכי א) וְכִי תַגִּשׁוּן עִוֵּר לִזְבֹּחַ אֵין רָע וְגוֹ׳ וְאָמַר (שמואל א ט״ו:כ״ב) הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב וְגוֹ׳.