וְשֶׁ֧בֶר פֹּשְׁעִ֛ים וְחַטָּאִ֖ים יַחְדָּ֑ו וְעֹזְבֵ֥י יְהוָ֖ה יִכְלֽוּ׃
מורה נבוכים
וממה שצריך שתתעורר עליו – חלקו ׳דמות אדם שעל הכסא׳ והעליון שבו ׳כעין חשמל׳ והתחתון ׳כמראה אש׳. וזאת מילת ׳חשמל׳ בארו שהיא מורכבת משני ענינים ״חש מל״ – כלומר: המהירות המורה עליו ׳חש׳, וההפסק המורה עליו ׳מל׳ – הכוונה התחבר שני ענינים חלוקים בבחינת שני צדדים עליון ותחתון על דרך הדימוי. וכבר העירונו הערה שנית ואמרו שהוא נגזר מן הדיבור והשתיקה – אמרו: ״פעמים חשות פעמים ממללות״ – גזרו השתיקה מן ״החשיתי מעולם״ – הערה על שני הענינים בדיבור בלי קול. ואין ספק שאמרם ׳פעמים חשות פעמים ממללות׳ אמנם הוא על דבר נברא. וראה איך בארו לנו שזה ׳דמות אדם שעל הכסא׳ החלוק אינו משל עליו – יתעלה מכל הרכבה – אבל משל על דבר נברא. וכן אמר הנביא ״הוא מראה דמות כבוד יי״ – ו׳כבוד יי׳ אינו ׳יי׳ כמו שבארנו פעמים רבות. וכל מה שהמשיל באלו ההשגות כולם אמנם הוא ׳כבוד יי׳ – רצוני לומר: ה׳מרכבה׳ לא ה׳רוכב׳ – כי לא ימשילוהו יתעלה. והבן זה.