וְהָיָ֖ה לְמִקְדָּ֑שׁ וּלְאֶ֣בֶן נֶ֠גֶף וּלְצ֨וּר מִכְשׁ֜וֹל לִשְׁנֵ֨י בָתֵּ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְפַ֣ח וּלְמוֹקֵ֔שׁ לְיוֹשֵׁ֖ב יְרוּשָׁלִָֽם׃
גבורות השם
ועוד כי נוכל לפרש כי "אובד" הוא שם, כמו (במדבר כד, כ) "ואחריתו עדי אובד". ונקרא לבן בשם "אובד" לפי שהוא אובד של יעקב, כלומר גורם ומסבב ליעקב אובד, כמו שיקרא האבן "מכשול" (ישעיה ח, יד), מפני שהוא מביא מכשול לאחר. כך היה לבן נקרא "אובד אבי", כלומר גורם ליעקב אבוד, כי במקומות הרבה נקרא הדבר על מה שהוא גורם ומסבב. ולא כתב לך "מאבד אבי", כי לא אבדו חס ושלום, רק נקרא "אובד", שלשון זה אף על גב שלא פעל כלל אבוד*, כמו שיקרא האבן "מכשול" אף על גב שלא נכשל בו אדם, רק מוכן הוא למכשול. כך מוכן לבן היה לאבוד של יעקב, אם לא שעזרו הקב"ה. ועוד*, כי אם כתיב "מאבד אבי", היה משמע פעם אחד, כי הפעל הוא לפי שעה. ואילו שם דבר לא יסור ממנו. ולכך* מפני כי תמיד רצה לאבד אותו, לא בשעה אחת, נקרא "אובד" שם דבר, שלא יוסר.