ישעיהו כה:א מחשבת ישראל: גן נעול ומורה נבוכים

"עצות מרחוק אמונה אומן" (ישעיה כה, א). פירוש. העצות שיעצת מזמן רחוק והסכמת להפיל ממלכות הארץ, הם אמונה אומן נאמנים וקיימים. כי עתה ראינו כי עשית נפלאות הגדולות שיעצת עליהם לעשותם משנים קדמוניות. הפסוק הזה מדבר על לשון השבים לעתיד מן הגלות ורואים מעשה ה' הגדול והנורא שיעשה אז. וראשית הכתוב "יי' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא" (כה, א). כלומר הנביא שראה בחזיונו הקורות שיקרו לעתיד היו בעיניו כאילו הם עשוים כבר, וכאילו הוא מאנשי הדור העתיד-לבא שיראו בעיניהם צאת העצות לפועל. ויתנו תודה לה' וירוממוהו בקהל עם בעבור עשותו הנפלאות הגדולות שיעץ עליהם מזמן רחוק ביד עבדיו הנביאים הראשונים, ועל זה אמר "כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אומן". כי השם ב"ה הודיע מאז לנביאיו שעל כל פנים יעשה אתנו באחרית הימים ככל נפלאותיו, להאביד הגוים והממלכות ולהשיב הממלכה לישראל, כדרך "זאת העצה היעוצה על כל הארץ" (ישעיה יד, כו) ובארנוהו למעלה. וכן "לכן שמעו עצת יי' אשר יעץ אל אדום" (ירמיה מט, כ) וכאשר בארנו למעלה. והדור האחרון יודו לה' חסדו שמִלֵא את עצתו. ולכן סמך "כי שַׂמְתָּ מֵעִיר לגל קריה בְצוּרָה למפֵּלה, ארמון זרים מעיר, לעולם לא יִבָּנֶה" (כה, ב). וזה על חורבן [צוררינו מן] העמים כולם, והבן.

אבל ׳שמן המשחה׳ יש בו שתי תועלות, להיטיב ריח מה שימשח בו, ולהאמין גדולת הדבר הנמשח וקדושתו והיותו נבדל לטובה משאר מינו – אדם יהיה, או בגד, או כלי – הכל שב ל׳יראת המקדש׳ שהיא סיבה ל׳יראת יי׳ – מפני התחדש ההפעלות בנפש האדם בעת שיכנס אליו, וירכו הלבבות הקשים ויכנעו. אשר התחכם האלוה כל זה ההתחכמות ב׳עצות מרחוק׳ לרככם ולהכניעם בעת שיבואו אל הבית, כדי שיקבלו מצוות האלוה המישירות וייראוהו – כמו שבאר לנו בלשון ה׳תורה׳ ואמר: ״ואכלת לפני יי אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך – למען תלמד ליראה את יי אלהיך כל הימים״. הנה התבארה לך התכלית המכוונת בכל אלו הפעולות מה היא. – ואמנם סיבת האזהרה מעשות כ׳שמן המשחה׳ וה׳קטורת׳ מבוארת מאד, כדי שלא יריחו הריח ההוא אלא שם, ויהיה אז ההיפעלות ממנו יותר; ושלא יחשבו גם כן שכל מי שימשח בזה או בכיוצא בו יהיה נכבד, ויתחדשו בעבור זה הפסדים גדולים ומחלקות.