ישעיהו כו:ב מחשבת ישראל: מורה נבוכים, מוסר אביך וגבורות השם

פִּתְח֖וּ שְׁעָרִ֑ים וְיָבֹ֥א גוֹי־צַדִּ֖יק שֹׁמֵ֥ר אֱמֻנִֽים׃

מורה נבוכים

״פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים״
שאל רבBookmarkShareCopy

מוסר אביך

ויש לומר גם־כן שזו היא פתיחת שערי גן עדן, שאמרו חז"ל (שבת קיט.) ש"כל העונה אמן בכל כוחו פותחין לו שערי גן־עדן, שנאמר" (ישעיהו כו ב): "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים": שאם לא ישכיל האדם ענין עבודתו ית' ורוממות כבודה, שתכלית האושר האמיתי אינו כ"א כבודו ית' המגיע מזה, אע"פ שיגיע לו שכר, וגם אם ישיג שהשכר היא ההשגה והשלמות, מכל מקום, כיון שלא השיג קדושת העבודה בטהרתה, עשה בשביל עצמו ולא בשביל פעלו, ואם כן לא יגיעהו השכר כ"א בהיכנסו לתוך העידון וישיגהו, ואי אפשר שיהיה עשרו יותר מענין עצמותו שיש לו גבול ותכלית עכ"פ. אבל היודע ענין העבודה, ומתדבק בה בטהרת לב וחמדת נפש בהשכל ודעת, בהתחייבות האלהית של חק החכמה והצדק, כיון שאינו מתכוין לעצמו, נמצא ששכרו אינו לפי ערך מהותו אלא לפי ערך דבקות נפשו בהשם יתברך, ומצד כבוד הבורא ית' יגדל עדנו, ואינו צריך כלל כניסתו לתוך כ"א הידיעה מהשלמות הנמצא במקום כבודו ית', ובפתיחת שערים שיתנו לו לראות ולהשיג בזה כבר הוא בעדנו. גם כי המכוין עכ"פ לעצמו נקרא שפותח בעצמו שעריו ע"י מעשיו, אבל זה שרצונו דבק ברצון קונו, אין סוף לערך עילויו, וממקום שאין יד שום מעשה מגעת לשם יפתחו לו השערים, מה שאין כן כשיהיה הוא הפותח.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

וממה שצריך להסתכל בו – והוא מפתח הכל – אמרו: ״נפתחו השמים״. וזה נמצא מאד בדברי הנביאים – רצוני לומר: זכרון השאלת הפתיחה, ופתיחת השערים גם כן: ״פתחו שערים״, ״ודלתי שמים פתח״, ״ושאו פתחי עולם״ פתחו לי שערי צדק״ – ומזה הרבה.
שאל רבBookmarkShareCopy