ישעיהו כו:כא מחשבת ישראל: מורה נבוכים

כִּֽי־הִנֵּ֤ה יְהוָה֙ יֹצֵ֣א מִמְּקוֹמ֔וֹ לִפְקֹ֛ד עֲוֺ֥ן יֹֽשֵׁב־הָאָ֖רֶץ עָלָ֑יו וְגִלְּתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־דָּמֶ֔יהָ וְלֹֽא־תְכַסֶּ֥ה ע֖וֹד עַל־הֲרוּגֶֽיהָ׃ (ס)

מורה נבוכים

ולפי זאת ההשאלה היא כל ׳לשון יציאה׳ שבאה מיוחסת לו ית׳: ״הנה יי יוצא ממקומו״ – יראה דברו הנסתר עתה ממנו – כלומר: התחדש מה שנתחדש אחר שלא היה; כי כל מתחדש מאתו ית׳ ייוחס לדברו ״בדבר יי שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם״ – דמות במעשים הבאים מאת המלכים אשר כליהם בהעביר רצוניהם הדיבר – והוא ית׳ בלתי צריך לכלי יעשה בו, אבל פעולתו ברצונו לבד, ואין דבור גם כן בשום פנים כמו שיתבאר.
שאל רבBookmarkShareCopy