הִתְמַהְמְה֣וּ וּתְמָ֔הוּ הִשְׁתַּֽעַשְׁע֖וּ וָשֹׁ֑עוּ שָֽׁכְר֣וּ וְלֹא־יַ֔יִן נָע֖וּ וְלֹ֥א שֵׁכָֽר׃
חובות הלבבות
הָהּ לַמְּבוּכָה הַזֹּאת כַּמָּה הִיא כּוֹלֶלֶת וְלַשִּׁכְרוּת הַזֹּאת כַּמָּה הִיא חֲזָקָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (ישעיהו מ״ד:י״ח-י״ט) כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם וְאָמַר (שם כט) שָׁכְרוּ וְלֹא יַיִן וְגוֹ׳:
גן נעול
(ישעיה כט, ט) "התמהמהו ותמהו השתעשעו ושועו שכרו ולא יין נעו ולא שכר". פירוש הנביא מוכיח אנשי דורו הרעים שהיו רודפים וממהרים לעשות מעשיהם זר מעשיהם (מליצה ע"פ ישעיה כח, כא). ולא היו נותנים לב להתבונן על עניניהן. ואמר בתוכחתו, "בבקשה מכם, התעכבו ואל תמהרו במעשיכם", לא מרצון הלב, כי איך יצוה לכסילים שיתעכבו מהרע ברצון הלב, ולבם בל עמם. אבל אמר שיתמהמהו מפני סבה, כאילו יש סבה המעכבת אותם נגד רצונם. כן יתמהמהו ואז יתמהו הם עצמם על רוע מעלליהם. וכן "השתעשעו ושועו", כלומר עשו עצמיכם כמשתעשע ומתענג ויושב בטל. "ושועו" וצעקו על מעשיכם כמו (ישעיה כב, ה) "ושוע אל ההר", כי היושב בטל ומבין על מעשיו יתן אל לבו גלוליו ויצעק בקול מר על עונותיו. ואמר הנביא הם לא יעשו כן לפי שהם כשכורים מפשעיהם ולא מיין. וכן נעו ונדו ולא משכר, וסמך לו (ישעיה כט, י) "כי נסך עליכם יי' רוח תרדמה" וגו', ולא פרשו כן המפרשים ז"ל. ולפי פירוש זה היטב בעל הטעמים ליתן המפסיק תחת "ושועו". ונקל להבין. וגם פה אין העכבה לבושה להם, ונהפוך הוא כי לכבוד גדול יהיה להם אם יתעכבו מהרע.