ישעיהו לג:י מחשבת ישראל: מורה נבוכים

׳קימה׳ – שם משתתף. ואחד מעניניו – הקימה שהיא כנגד ה׳ישיבה׳: ״ולא קם ולא זע ממנו״. ובו עוד ענין קיום הדבר ואמתתו ״יקם יי את דברו״, ״ויקם שדה עפרון״, ״וקם הבית אשר בעיר״, ״וקמה בידך ממלכת ישראל״. ובזה הענין נאמר כל ׳לשון קימה׳ שבא באלוה ית׳: ״עתה אקום יאמר יי״ – ירצה בו עתה אקים דברי ויעודי לטוב ולרע; ״אתה תקום תרחם ציון״ – תקים מה שיעדתה בו לרחם עליה.