אָ֥ז תִּפָּקַ֖חְנָה עֵינֵ֣י עִוְרִ֑ים וְאָזְנֵ֥י חֵרְשִׁ֖ים תִּפָּתַֽחְנָה׃
מורה נבוכים
ודע, כי זאת המילה – רצוני לומר: ׳פקוח׳ – לא תפול בשום פנים אלא על ענין גלות ידיעה לא ראות חוש יתחדש ״ויפקח אלהים את עיניה״, ״אז תפקחנה עיני עורים״, ״פקוח אזנים ולא ישמע״ כאמרו: ״אשר עינים להם לראות ולא ראו״.
גבורות השם
ועוד במכילתא (שמות טו, א), יש "אז" לשעבר, ויש "אז" לעתיד לבא; (בראשית ד, כו) "אז הוחל לקרא בשם ה'", (שמות ד, כו) "אז אמרה חתן דמים למולות", (שמות טו, א) "אז ישיר משה", (במדבר כא, יז) "אז ישיר ישראל", (יהושע י, יב) "אז ידבר יהושע", (דהי"א טו, ב) "אז אמר דוד", (מ"א ח, יב) "אז אמר שלמה", הרי אלו לשעבר. ויש "אז" לעתיד; (ישעיה ס, ה) "אז תראי ונהרת", (ישעיה נח, ח) "אז יבקע כשחר אורך", (ישעיה לה, ו) "אז ידלג כאיל", (שם פסוק ה) "אז תפקחנה", (ירמיה לא, יב) "אז תשמח בתולה במחול", (תהלים קכו, ב) "אז ימלא שחוק פינו", (שם) "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה", הרי אלו לעתיד לבא, עד כאן.
גבורות השם
ובמדרש עוד בשעה שאמרו ישראל (שמות טו, א) "אז ישיר", לבש הקב"ה חלוק של תפארת שהיו חקוקים עליו כל "אז" שבתורה; (ירמיה לא, יב) "אז תשמח בתולה במחול", (ישעיה לה, ו) "אז ידלג כאיל פסח", (שם פסוק ה) "אז תפקחנה עיני עורים", (יהושע י, יב) "אז ידבר יהושע", (ישעיה ס, ה) "אז תראי ונהרת", "את* ה' האמרת וה' האמירך היום" (דברים כו, יז-יח). וכיון שחטאו, חזר וקרעו. ועתיד הקב"ה להחזירו, שנאמר (תהלים קכו, ב) "אז ימלא שחוק פינו", עד כאן. פירוש זה תמצא מבואר בסוף הלל עיין שם. הרי נתבאר לך מלת "אז" על דעת חכמי התורה ויודעי בינה.