וְלֹא־אֹתִ֥י קָרָ֖אתָ יַֽעֲקֹ֑ב כִּֽי־יָגַ֥עְתָּ בִּ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃
עקידת יצחק
במדרש (תנחומא פ' ויחי) ויקרא יעקב אל בניו ולא אל הקב"ה לפיכך נסתם ממנו. לעבד שהאמינו המלך על כל אשר לו בא אותו העבד קרא לבניו לעשות אותם בני חורין ולומר להם היכן הוא דיאתיקי שלחם ידע המלך מה בלבו ועמד למעלה ממנו ראה אותו העבד והפליג את הדבר התחיל ואמר להם בבקשה מכם היו מכבדין לאדוני כמו שהייתי מכבדו כל ימי כך יעקב קרא לבניו להגיד להם אימתי הקץ מיד נגלה עליו הקב"ה ואמר לו לבניך אתה קורא ולי אין אתה קורא הוא שאמר ישעיהו (מ"ג) ולא אותי קראת יעקב? כיון שראה אותו יעקב התחלו ואמר בבקשה מכם היו מכבדין להקב"ה כמו שכבדוהו אבותי שנאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפני וכו' אמרו לו יודעים אנו מה בלבך כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד שנאמר (דברים ו׳:ד׳) שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. פתח הזקן ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד:
פור הוא הגורל; דרשות לפורים
וכשהייתה שואלת לו אם הוא בעלה אם אין היה אומר: מחר. היינו – מחר, כשיתאספו כל בני המדינה, ויהיה מלא-דבר לדבר, אזי תדע. והייתה מקווה, ובינתיים הייתה עמלה לאסוף את כל בני המדינה אליו, והוא סיפק לה מאכל ומשתה.6"אדם לעמל יולד" (איוב ה, ז) – עמל בחינת עמלק. "ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל" (ישעיה מג, כב). "ולא ראה עמל בישראל" (במדבר כג, כא), ו"מחר" הוא גם כן בחינת עמלק: "'ומחר אעשה כדבר המלך' (אסתר ה, ח) – מה ראתה אסתר לומר 'ומחר אעשה כדבר המלך'? אלא שכל זרעו של עמלק רגיל ליפול למחר, שנאמר (שמות יז, ט): 'מחר אנכי נצב על ראש הגבעה'" (ילקוט שמעוני אסתר סי' תתרנו), וראה מהר"ל, אור חדש, עמ' קסז.