ישעיהו מ:ז מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וְשֶׁתּוֹעַלְתּוֹ וְהֶזֵּקוֹ אֵינָם בִּרְשׁוּת אָדָם כִּי אִם בְּיַד הַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה לְבַדּוֹ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ג לז-לח) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי ה׳ לֹא צִוָּה מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, וְאָמַר (ישעיה מ ח) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם, וְאָמַר (ישעיה מ ז) אָכֵן חָצִיר הָעָם. וּכְבָר הִתְבָּרֵר הָעִנְיָן הַזֶּה בַּמַּאֲמָר הַשְּׁלִישִׁי מִן הַסֵּפֶר הַזֶּה בְּמָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּי.