ישעיהו מ:יז מחשבת ישראל: עקידת יצחק, גן נעול, חובות הלבבות וגבורות השם

כָּל־הַגּוֹיִ֖ם כְּאַ֣יִן נֶגְדּ֑וֹ מֵאֶ֥פֶס וָתֹ֖הוּ נֶחְשְׁבוּ־לֽוֹ׃

עקידת יצחק

ויתכן כי אל שלשת המדרגות האלו כוון הנביא לומר על השלמים שבבריאה האנושית כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו' (ישעיהו מ״ג:ז׳). ויהי חלוף הלשונות כפי חלוף המדרגות במעלתן והנה מבוארות מעצמן. והנה אחר שהית' הנפש האנושית על התואר הזה שהנחנו כבר. יחוייב שכל אותן האנשים שיתעצלו וישאירו עצמן באותו מציאות החלוש שיש לה בתחלת ענינה. לבלתי התאמץ לעלות אל גרם המעלות על הדרך אשר זכרנו. כי אין להם שום מבוא אל ההצלחה האנושית ואל ההשארות הנצחי כלל. כי הצור' ההיולאנית היא הווה בהוייתו ונפסדת בהפסדו ככל שאר הצורות ההיולאניות. וכמ"ש ההוא ינוקא בשם רביה בהאי הבלא דפומא. ולזה כל האנשים שהם רקים משלמות מעצמן וגם לא קבלו הישרה אלהית להשלמתם לא נמצא בהם איש מוצלח ומאושר כי אם בזרות ועליהם נאמר כל הגוים כאין נגדו וכו' (שם מ') וכמו שביאר הן גוים כמר מדלי (שם). כי כמו שהטפה שנופלת מהדלי בשעת הדלייה היא לבדה אשר תושב אל מקורה ומקומה הראשון. וכל המים אשר בדלי הם מוצאים להספיק צרכיהם להשקות הבהמה או לגבל טיט או לאיזה דבר אשר יעשה מהם לכל מלאכה. ואינן חוזרין שם לעולם. כן הוא יחס שלמי האומות אשר יש להם חלק בהשארות הנצחי אל כלם. כי השבים מהם אל המקום אשר משם חוצבו הם מעט מעט. וכמעט בטל במעוטו כערך הטפה הנופלת מהדלי אל הבור אל רוב המים אשר בתוכו. וההולכים לאבדון ולהפסד הם רבים במאד מאד. כערך המים אשר בדלי עצמו אל הטפה הנופלת בתוך הבור. ואמר (שם) וכשחק מאזנים נחשבו שאינו מעלה ומוריד דבר בערך הנשקל בהם. וסיים הן איים כדק יטול להורות שהם במדרגת המותר והפסולת הנמצא בתבואות שא"א זולתו ועל אלו וכיוצא בהם ועל מעשיהם אמר החכם הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים וכו' מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל וכו' (קהלת א׳:ב׳-ג׳) כי כל פעולותיהם לארבעת רבעיהם שזכרם החכם בתחלת ספר המדות. אם המלאכה והלמוד אשר לחלק השכל. ואם המעשה והבחירה אשר לחלק החמרי. כלם הם הבל הבלים. ולזה כפל שתי פעמים לומר הבל הבלים. כי כל אחד משניהם הוא הבל מצד סוגו והבלים מצד שני מיניו. וזה מצד שכל ענינם ותכליתם הוא תחת השמש (שבת ל':). אמנם כאשר העביר העיון על מקום שלמות האדם. והוא מצד המעשים אשר הם למעלה מן השמש. והן אותן שתעשינה בעלותו במדרגת האצילות שאמרנו. מצא שאינן הבל הבלים על הדרך ההוא. אבל שישוב העליון למקומו הגבוה והמעולה והשפל למקומו אשר בו. כמו שפסק הדין בסוף דבריו וישוב העפר על הארץ כשהיה והרוח חשוב אל וכו' (שם י"ב). ולזה סמך לשם בחתימתו הבל הבלים אמר קהלת וכו'. ולא כפל ההבלים כבראשונה. לומר כי אז כשהיו כל המעשים על זה האופן לא יהיה הבל ולא הבלים רק שני מיני הפעולות אשר לחלק העפרי לבד. כי החלק השכלי והפעולות הנמשכות ממנו שכלם הם למעלה מן השמש יש להם אחרית ותקוה בלי ספק. כך נתבאר לנו כל זה שם בפי' קהלת. ארמוז קצתו עם הנלוה אליו ממינו בפרשת אחרי מות שער ס' ב"ה:
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

ושמע עתה מה שאומר בפרושן: הנה אנשי דעת מן העמים המלעיגים עלינו ודוברים סרה על המצווֹת והחקים והמשפטים, הוא בעבור שאינן מאמינין שהתורה מכתב אלהים, ושהחקים האלה יצאו מפי הגבורה, ומיחסים הכל למעשה בני אדם. כי אם יאמינו שהתורה אלהית ושהן דרכי ה', בהכרח יודו שהן החכמה והבינה. כי בשקול דעת כל אדם מתברר כי השם לבדו אין קץ לתבונתו, ושהכל כאין נגדו. כדרך (איוב ט, ד) "חכם לבב ואמיץ כח, מי הקשה אליו וישלם". ויתבאר במקומו. ואם יאמינו שהחקים האלה אלהיים, ויקשו ערפם וישענו על בינתם, הנה הם בכלל ה"חכמים בעיניהם ונבונים נגד פניהם", משחיתים ומנאצים שבארנו ענינם. ולא דברה תורה במתים שבטל בהם צורת האדם, ולא יֵחָשְׁבוּ לפניו למאומה. עליהן נאמר (ישעיה מ, יז) "מאפס ותהו נחשבו לו", ויפה יתבאר בבית השלישי בעז"ה. אבל דברה תורה על העמים ההולכים בדרך שקול דעתם. וכשישמעון החקים האלו שאין להם מבוא בשקול דעת האדם, יתמהו ולא יאמינו שהן דרכי חכמה. כי מאין יתברר להם שהן דרכי ה' ושמוצאותן מפי עליון? והם לא ידעו ולא יאמינו כי ידבר אלהים את האדם. ולא שמעו ולא ראו נפלאות כאלה, כי לא נגלה כבוד ה' בין הגוים. וכמו שנאמר (דברים ד, לג-לד) "השמע עם קול אלהים וגו' כאשר שמעת אתה וגו' או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי" וגו'. ואם יסופר בין הגוים בדורות הבאים הנפלאות הגדולות שנעשו לישראל, ושכבודו שוכן בארצנו לא יאמינו ולא יאזינו. ואם לא יאמינו בנבואה ובהשגחה העליונה על האופן הנפלא הזה, אין עוד מקום לומר שיש בארץ חקים ומשפטים שקבלו בני אדם מן השם ב"ה. וכן יוכל להיות שקצתן יאמינו כי ידבר השם עם האדם וילמדהו דעת ודרך תבונה וחכמות ירונו. אבל לא יודו שתורת משה רבינו ע"ה היא התורה העליונה שיצאה מפי השם ב"ה. ואולי יעמוד ביניהם נביא שקר וחולם חלום, ויגיד דברים מלבו בשם ה'. והשומעים יכשלו בם ויחליפו אמת בשקר. או יאמר שהתורה הראשונה בטלה, ועתה באה תורה חדשה. אבל שידעו באמת שהתורה מאת השם ב"ה, ובכל זאת יקשו ערפם ויבטלוה בעבור השענם על דעתם ובינתם, אין ענין זה במציאות האדם במה שהוא אדם, רק במשחיתים שאין בהם צורת אדם, ועל אנשים כאלה לא תתפשט דעת התורה. כי (משלי ב, יט) "כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים". ולפי שההוראה על יושר חקי התורה ומשפטיה תלויה בהתבררות היותה אלהית, הנה אם אפשר לאמת להם במופת שהיא מן השם ב"ה, והיה המופת חזק ואמיץ שאין בכח הדעת להכחישו, אין ספק שיודו כל רואיהן שדרכי התורה הן החכמה והבינה.
שאל רבBookmarkShareCopy

גן נעול

"כי נטו עליך רעה, חשבו מזמה בל יוכלו" (תהלים כא, יב). פירוש. המשורר מדבר על כת הרשעים הגדולים, אויבי ה' ומשנאיו, כמו שאמר "תמצא ידך לכל אויביך, ימינך תמצא שונאיך. תשיתמו כתנור אש וגו' פִּרְיָמוֹ מארץ תְּאַבֵּד וזרעם מבני אדם" (תהלים כא, ט-יא). הודיע כי ימחה שמם מתחת השמים, ואמר הטעם "כי נטו עליך רעה" (כא, יב), כדרך "ממך יצא חושב על יי' רעה" (נחום א, יא), כביכול שבא לעשות רעה. וכבר בארנוהו למעלה, כמו עמלק וסנחריב והדומים להם מִכַּת החכמים-בעיניהם והרשעים בלבותם. וחלילה חלילה לחשוב שיוכל ילוד אשה להתקומם נגד השם ב"ה, ומי יתייצב נגדו? לכן פירש כי נטית הרעה שהזכיר איננה בפועל חלילה, אבל כפי מחשבתם. ועל זה אומר "חשבו מזמה בל יוכלו" (תהלים כא, יב), כלומר הם חשבו מזמה רעה, והסכימו בציור מחשבת לבם הרע לנטות על ה' רעה, אשר באמת לא יוכלו, כי מה יוכל האדם לעשות? ו"כל הגוים כאין נגדו" (ישעיה מ, יז). ואולם יחול העונש העצום על הרשעים האלו בעבור מזימתם הרעה, כי הם הסכימו הסכמה גמורה במחשבתם לעשות רעה. ולפי שאין פחד אלהים לנגד עיניהם ולא עלה על לבם מחשבת ציור טוב, על כן תאר הסכמתם בלשון "מחשבה". והנה קדמונינו ז"ל (גיטין נו ע"ב) דרשו זה גם על טיטוס הרשע שאמרו "וכסבור הרג את עצמו", והנה לפי מגמתו הרעה נטה רעה. ובאמת לא עשה כלום, והבן. והנה מזכיר בכולם לשון "מחשבה" בבנין הקל, בעבור היות המחשבות האלו מחשבות טבעיות בלב הרשעים הגמורים שהציורים הרעים מושלים בם בתוך [רשעותם], תוצאות מחשבות כאלה בטבע. ונהפוך מהם הצדיקים שיש בקרבם ציורי יראת ה' וחכמה והן תוצאות מחשבות טובות וישרות. וכדרך הכלל שיסדנו על זה.
שאל רבBookmarkShareCopy