מַה־נָּאו֨וּ עַל־הֶהָרִ֜ים רַגְלֵ֣י מְבַשֵּׂ֗ר מַשְׁמִ֧יעַ שָׁל֛וֹם מְבַשֵּׂ֥ר ט֖וֹב מַשְׁמִ֣יעַ יְשׁוּעָ֑ה אֹמֵ֥ר לְצִיּ֖וֹן מָלַ֥ךְ אֱלֹהָֽיִךְ׃
קול התור
פא) משמיע ישועה (ישעי׳ נ״ב) – ושם רגלי מבשר שנאמר על ב׳ המשיחין. משמיע ישועה, שהיא לשון יחיד, הוא מב״י כי כל לשון ישועה בעקבות משיחא היא ביעודו של יהושע בן נון ובשליחותו של מב״י וכביאור רבנו על ענין כוס ישועות אשא.
קול התור
קמו) רגלי מבשר (ישעי׳ נ״ז) – רגלי מבשר הם ב׳ המשיחין שבנצח והוד ועליהם נאמר, עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלם (תהילים קכ״ב:ב׳). מבשר הוא ביסוד בטוריא דמשיח הראשון.
דרוש חדושי הלבנה
וְאַף עַל גַּב דְּנוּכַל לוֹמַר דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי מֵאִיר נַמִּי סְבִירָא לְהוּ, וְכִדְכָתַבְתִּי בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, דְּתַרְתֵּי מַשְׁמַע לְהוּ, מִכָּל מָקוֹם אֵינוֹ מֻכְרָח כָּל כָּךְ, דַּהֲרֵי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא סְבִירָא לְהוּ אֶלָּא חֲדָא, הַיְנוּ הָא דְּחֵטְא שֶׁאֵין מַכִּיר כו', שֶׁזֶּה מְפֹרָשׁ מִדִּבְרֵיהֶם מִמַּה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁשְּׂעִירֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ מְכַפְּרִים עַל שֶׁאֵין בּוֹ יְדִיעָה כו'. וּמְנָא לְהוּ דְּתַרְתֵּי סְבִירָא לְהוּ? שֶׁאֵין זֶה שֶׁנּוּכַל לוֹמַר דְּתַרְתֵּי סְבִירָא לְהוּ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא נֹאמַר שֶׁחוֹלְקִין עַל רֵישׁ לָקִישׁ. אֲבָל, מַאן יֵימַר שֶׁהָאֱמֶת כֵּן, דְּדִלְמָא אֵין הָכִי נַמִּי דְּחוֹלְקִין, וְלֹא סְבִירָא לְהוּ לִדְרָשָׁא דְּרֵישׁ לָקִישׁ, וְנֵיזֵל בָּתַר שְׁנֵי הַתַּנָּאִים וְלֹא אַחַר הָאֲמוֹרָאִים. וְאִי הַגִּירְסָא בַּמַּאֲמָר שֶׁלָּנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי, דְּהָוֵי נַמִּי אֲמוֹרָא, דִּבְרֵישׁ פֶּרֶק כְּלָל גָּדוֹל, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פָּזִי אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻעַ בֶּן לֵוִי. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי עַצְמוֹ אֲמוֹרָא הוּא לטעיין בשו"ת יוסף אומץ להרב חיד"א סימן מ"ו שהאריך בזה.. אַף עַל פִּי שֶׁנִּזְכַּר בַּמִּשְׁנָה בְּסוֹף עוּקְצִין (פ"ג מי"ב), הוֹכַחְתִּי שָׁם מוז"ל: אמר ריב"ל - חשבו הרמב"ם עם התנאים בפ"ב מי' פרקיו שהקדים לפי' המשניות. ולקמן אכתוב על זה. ובסוף המשנה כתב וז"ל: והנה אף על פי שר"ש בן חלפתא היה זקן בימי רבי כנראה מתוך דבריו שהשיב לרבי. סלעים נעשו גבוהים. בפכ"ג דשבת דף קנ"ב. ואילו ריב"ל לא חשבוהו בגמרא אלא כאמורא. דבפ"ג דמסכת נדה דף י"ח מתניתא קאמרי שמעתתא לא קאמרי. וקאמר שמעתתא על מימרא דאמר ריב"ל. וכן פירש"י שמעתתא ריב"ל אמורא היה ע"כ. וכן הוא עוד בפרק מרובה ריש (בבא קמא דף פ"ב.) (ומ"מ בימי רבי היה. שהיה גדול מרבן יוחנן) ואף על פי כן ראה רבינו הקדוש להקדים מאמרו של ריב"ל למאמרו של רשב"ח כדי שתהא החתימה בשלום. ובמדרש רבנן אומרין גדול השלום. שכשמלך המשיח יבא. אינו פותח אלא בשלום. שנאמר (ישעיהו נ״ב:ז׳) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום: בְּתוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא אֲמוֹרָא. אִם כֵּן, נָפַל הָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ בְּבִירָא.