וַיהוָ֞ה חָפֵ֤ץ דַּכְּאוֹ֙ הֶֽחֱלִ֔י אִם־תָּשִׂ֤ים אָשָׁם֙ נַפְשׁ֔וֹ יִרְאֶ֥ה זֶ֖רַע יַאֲרִ֣יךְ יָמִ֑ים וְחֵ֥פֶץ יְהוָ֖ה בְּיָד֥וֹ יִצְלָֽח׃
נתיבות עולם
בפרק יש נוחלין (ב"ב קט"ז, א') דרש רבי פנחס בן חמא קשה עניות בתוך ביתו של אדם יותר מחמשים מכות שנאמר חנוני חנוני אתם רעי כי יד ה' נגעה בי וקאמרי ליה השמר לך אל תפן אל און כי על זה בחרת מעוני ע"כ. וביאור זה כי העוני יותר מכל המכות שהם חמשים מכות כמו שאמרו כי במצרים לקו חמשים מכות לפי שבאמצע לקו עשר מכות א"כ ממילא היד היא חמשים מכות ואמר איוב אל חביריו כי יד ה' נגעה בו וא"כ לקה נ' מכות, ועל כל זה אמרו חביריו אליו שאל יפן אל און להרהר אחר מדת הדין כי כל זה טוב לך מעוני שהוא יותר. וזה מפני כי ההעדר הוא החסרון של לחם ופרנסה הוא כנגד הכל, כי המכה אינו רק העדר וחסרון במה, אבל העוני נחשב כמו מיתה כמו שהמיתה היא חסרון החיים. ולפיכך העוני חשוב כמו מיתה מפני שהעוני הוא כמו המכות כלם אם מקבל העני היסורין באהבה ואינו מהרהר אחר מדת הדין, אז שכרו כמו שאמרנו למעלה יראה זרע יאריך ימים: