ר֛וּחַ אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֙נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ׃
מוסר אביך
והנה, מכלל הדברים האלה אנו למדים שבחה של מדת הענוה, ואיך היא תכלית כל הטוב האמיתי.
חובות הלבבות
וְאָמַר בִּשְׁתֵּי הַכִּתּוֹת (תהלים קמז) מְעוֹדֵד עֲנָוִים ה׳ מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ וְגוֹ׳ וְאָמַר (שם קלח) כִּי רָם ה׳ וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגוֹ׳ וְאָמַר בַּשְּׁפָלִים (שם לז) וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְאָמַר (ישעיהו ס״א:א׳) יַעַן מָשַׁח ה׳ אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים וְאָמַר (משלי טז) לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן וְאָמַר (שם יח) לִפְנֵי שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֵב אִישׁ.