ישעיהו סה:י מחשבת ישראל: דרוש חדושי הלבנה

וְהָיָ֤ה הַשָּׁרוֹן֙ לִנְוֵה־צֹ֔אן וְעֵ֥מֶק עָכ֖וֹר לְרֵ֣בֶץ בָּקָ֑ר לְעַמִּ֖י אֲשֶׁ֥ר דְּרָשֽׁוּנִי׃

דרוש חדושי הלבנה

צֹנֶה וַאֲלָפִים כֻּלָּם. יִקְשֶׁה, "וְגַם בַּהֲמוֹת שָׂדָי" תּוּ לָמָּה לִּי? וְכֵן קָשֶׁה, מַאי "וְגַם"? וְלָכֵן [נִרְאֶה], דְּמִן "וְגַם" וּלְהַלָּן יְדַבֵּר בֶּעָתִיד, וְהֵם "בְּהֵמוֹת [בְּהַרְרֵי] אָלֶף" הַנִּזְכָּר בִּתְהִלִּים נ׳ (פסוק י). וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בְּפֶרֶק הַסְּפִינָה (ב"ב עד:) שֶׁמְּתֻקָּן לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וְאַף שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא הָרוֹעֶה אֶלֶף הָרִים בְּכָל יוֹם חוז"ל הרשב"ם (שם דף עד:) ד"ה בהמות בהררי אלף - פסוק הוא בתהלים במזמור לאסף כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ע"ש שרועה אלף הרים בכל יום. וכן פרש"י בתהלים שם. והוא עפ"י מדרש חז"ל בכמה מקומות, וז"ל ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כב: תחת איסור בהמות בהמות בהררי אלף רבי יוחנן וריש לקיש ורבנן ר' יוחנן אומר בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה כל מיני עשבים והיא אוכלת שנא' (איוב מ׳:כ׳) כי בול הרים ישאו לו וריש לקיש אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מאכל לאכילתן של צדיקים והיא אוכלת מאי טעמא (ישעיהו ס״ה:י׳) והיה השרון לנוה צאן ורבנן אמרי בהמה אחת היא ורבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלין לה מיני בהמות והיא אוכלת מאי טעמא שנאמר (איוב מ׳:כ׳) וכל חית השדה ישחקו שם וכו' עייש באריכות וש"נ., מִכָּל מָקוֹם, קְרָא "בְּהֵמוֹת בְּהַרְרֵי" קָאָמַר. וּלְדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהַפְלָגָה מְפָרְשִׁים כָּךְ, שֶׁבְּהֵמוֹת כָּל אֶחָד רוֹעֶה בְּכָל יוֹם אֶלֶף הָרִים. וְכֵן נִרְאֶה, שֶׁ"זִּיז שָׂדַי" הַמֻּזְכָּר שָׁם (תהלים נ יא) אַחַר כָּךְ, "וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי", שֶׁתִּרְגֵּם יוֹנָתָן "וְתַרְנְגוֹל בְּרָא דְּקַרְצוּלֵיהּ שָׁרְיָן בְּאַרְעָא וְרֵישֵׁיהּ מְטֵי עַד צֵית שְׁמַיָּא", כְּמוֹ כֵן בָּאֲגָדָה דְּפֶרֶק הַסְּפִינָה (שם עג:) טוז"ל: ואמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא, וחזינן ההוא ציפרא דקאים עד קרצוליה במיא ורישיה ברקיע, ואמרינן: ליכא מיא, ובעינן לחות לאקורי נפשין, ונפק בת קלא ואמר לן: לא תיחותו הכא, דנפלת ליה חציצא לבר נגרא הא שב שני ולא קא מטיא אארעא, ולאו משום דנפישי מיא אלא משום דרדפי מיא. אמר רב אשי: ההוא זיז שדי הוא, דכתיב: וזיז שדי עמדי., וְיִרְמֹז כָּאן "צִפּוֹר שָׁמַיִם" גַּם עַל זֶה. וְלָמָּה לֹא יֹאמַר שֶׁיִּהְיוּ מוּכָנִים לַסְּעוּדָה בְּשַׂר עוֹף, כְּמוֹ שֶׁבְּשַׂר דָּגִים הַיְנוּ לִוְיָתָן וּבַת זוּגוֹ הֵן הֵנָּה "וּדְגֵי הַיָּם", וּכְמוֹ שֶׁאֲבָאֵר בְּסָמוּךְ, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא. וְהַשְׁתָּא אָתֵי שַׁפִּיר דְּאָמַר "וְגַם", דְּוַדַּאי דִּרְבוּתָא גְדוֹלָה הוּא יהרבותא הוא שהסעודה תהיה גדולה ותכלול גם בשר גם עופות וגם דגים וכפי שמפרט רבינו לקמן בסמוך. שֶׁיִּזְכֶּה לַסְּעוּדָה הַזֹּאת:
שאל רבBookmarkShareCopy