מיכה ד:א מחשבת ישראל: לנבוכי התקופה, צורת בית המקדש ודרשות אל עמי

ולעומת זה אנו מוצאים תיאור אחר בנבואתם של ישעיה (ב, ב-ד) ומיכה (ד, א-ג):

וְכָתַב ה"ר יִצְחָק אַבַּרְבַּנְאֵל זלה"ה (יחזקאל מ, ה), הָעֲזָרָה הַחִיצוֹנָה הָרִאשׁוֹנָה אָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁבְּבַיִת שֵׁנִי הָיָה עֶזְרַת נָשִׁים וְשֶׁבָּנוּ אוֹתָהּ גְּזֻזְטְרָא כוּ'. וְרָאִיתִי אֲנִי בְּפֵרוּשֵׁי חַכְמֵי הַנּוֹצְרִים, שֶׁהָיְתָה הָעֲזָרָה הָרִאשׁוֹנָה מְיוּחֶדֶת לַגּוֹיִם הַבָּאִים לְהִתְפַּלֵּל בֵּית ה', וּכְמוֹ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בִּתְפִלָּתוֹ (מל"א ח, מא) "וְגַם אֶל הַנָּכְרִי" וְגוֹ'. וְנִרְאִין דִּבְרֵיהֶם לְדַעְתֵּנוּ, כִּי הִנֵּה לֶעָתִיד לָבֹא יִיעֲדוּ הַנְּבִיאִים שֶׁיֵּלְכוּ עַמִּים רַבִּים אֶל הַר ה' וְאֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב לְקַבֵּל תּוֹרָתוֹ (ישעיה ב, ג, מיכה ד, א). וְלָכֵן הָיָה רָאוּי שֶׁיְּיוּחָד אֲלֵיהֶם מָקוֹם מְיוּחָד^טזבאברבנאל הנדפס וז”ל: מקום היותר חיצוני והיותר מרוחק וכו’. אולם רבינו כתב והדפיס כמ”ש בפנים, וכן נראה יותר מתאים שהרי עז”נ אינה המקום “היותר” חיצוני שהרי יש החיל והסורג וכו’. חִיצוֹנִי וְיוֹתֵר מְרוּחָק מֵהַקּוֹדֶשׁ. וְאוּלַי שֶׁעַל אוֹתָהּ עֲזָרָה תִּהְיֶה עֲלִיָּה מֻקֶּפֶת גְּזֻזְטְרָא לַנָּשִׁים כְּדִבְרֵיהֶם ז"ל (פ"ב מ"ה), וְתִהְיֶנָּה רוֹאוֹת מִלְּמַעְלָה, וְהַגּוֹיִם בָּעֲזָרָה מִלְּמַטָּה וְכוּ', עכ"ל.

אבל האמת נתנה להגיד, כי בכל זאת אי אפשר לכנות זאת בשם נצחון מוחלט במלא מובן המלה הזאת, כי נצחון של שעה האחרונה הוא רק נצחון לשעה, אבל לנו יש פתגם אחר, כי הנצחון המוחלט בא למי ש"אחרית הימים" שלו הוא, והאחרית הימים הוא בעדנו. רק אנו נהיה היחידים, שנחזיק אז מעמד יותר מכולם "והיה באחרית הימים יהיה הר בית ד' נכון בראש ההרים" (מיכה ד, א), אך גם אז, לא נקמה נדרוש מכל אויבינו, כאשר הננו רואים מהמנצחים של עכשיו, הנקמה היחידית שלנו היא, ש"עולתה תקפץ פיה וכל הרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ".