בֵּ֛ן יְכַבֵּ֥ד אָ֖ב וְעֶ֣בֶד אֲדֹנָ֑יו וְאִם־אָ֣ב אָ֣נִי אַיֵּ֣ה כְבוֹדִ֡י וְאִם־אֲדוֹנִ֣ים אָנִי֩ אַיֵּ֨ה מוֹרָאִ֜י אָמַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת לָכֶם֙ הַכֹּֽהֲנִים֙ בּוֹזֵ֣י שְׁמִ֔י וַאֲמַרְתֶּ֕ם בַּמֶּ֥ה בָזִ֖ינוּ אֶת־שְׁמֶֽךָ׃
חובות הלבבות
וְעִם כָּל זֶה חִיְּבָה הַתּוֹרָה וְהַשֵּׂכֶל עַל הַבֵּן הָעֲבוֹדָה וְהַכָּבוֹד וְהַיִּרְאָה כמ״ש הַכָּתוּב (ויקרא יט) אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ (משלי א) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ וְאָמַר (מלאכי א) בֵּן יְכַבֵּד אָב וְעֶבֶד אֲדֹנָיו. וְאִם הָאָב מֻכְרָח בָּזֶה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וְהַטּוֹבָה לָאֵל וְהוּא שָׁלִיחַ בָּהּ בִּלְבַד.
בית אלהים
והצד המחוייב יתחלק לשלשה, העבודה והכבוד שחייב הבן לאב שהוציאו לאויר העולם, והעבודה והכבוד שחייב העבד לרב שקנאו בדמיו וגופו קנוי לו, וכמאמר הנביא ע"ה על שניהם (מלאכי א') בן יכבד אב ועבד אדוניו, והעבודה והכבוד שחייב המקבל טובה למי שהטיב לו חנם:
בית אלהים
ולזה אמר מיד אני ה' אלהיכם אלהי כלכם דרך כלל לקונים ולמוכרים. הרי שיש חיוב לעבדו ולכבדו כבן לאב וכעבד לרב, וכמו שאמר הנביא ע"ה (מלאכי א') בן יכבד אב ועבד אדוניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי וגו', לא אמר בבן אביו כמו שכתב בעבד אדוניו ולא בעבד יכבד ולא יירא, כי הכבוד לאב על הבן אינה מבוקשת מן האב אלא שהוא חיוב על הבן, אבל העבד חייב בעבודת אדוניו, כי מצד שהוא אדון עליו מבקש ממנו שיעבדהו וישרתהו.