וְלֹֽא־עֲצָב֨וֹ אָבִ֤יו מִיָּמָיו֙ לֵאמֹ֔ר מַדּ֖וּעַ כָּ֣כָה עָשִׂ֑יתָ וְגַם־ה֤וּא טֽוֹב־תֹּ֙אַר֙ מְאֹ֔ד וְאֹת֥וֹ יָלְדָ֖ה אַחֲרֵ֥י אַבְשָׁלֽוֹם׃
מורה נבוכים
׳עצב׳ – שם משתתף. הוא שם הכאב והחיל: ״בעצב תלדי בנים״. והוא שם הכעס ״ולא עצבו אביו מימיו״ – ולא הכעיסו; ״כי נעצב אל דוד״ – כעס בעבורו. והוא שם המרי ״מרו ועצבו את רוח קדשו״, ״יעציבוהו בישימון״, ״אם דרך עוצב בי״, ״כל היום דברי יעצבו״.