אָנֹכִ֣י הֹלֵ֔ךְ בְּדֶ֖רֶךְ כָּל־הָאָ֑רֶץ וְחָזַקְתָּ֖ וְהָיִ֥יתָֽ לְאִֽישׁ׃
צורת בית המקדש
הִנֵּה שָׁכַח הָרַב ז"ל וְלֹא זָכַר מַה שֶּׁשָּׁנִינוּ בְּפ"ק דְּכֵלִים (מ"ח): הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מִמֶּנּוּיזלהבנת הענין: במשנת כלים שם מפרטת המשנה עשר מעלות ובהמשך המשנה יוצא כך: א) מעלת ירושלים ב) הר הבית ג) החיל ד) עזרת נשים ה) העזרה (עזרת ישראל), לכל שלב יש מעלה יתירה לקודמו. ועיקר המעלה הוא בענין שילוח מחנות, שיש חיוב לשלח הטמאים מחוץ למחנה. ומעלות אלו הם כמו שלש מחנות שבמדבר: א) מחנה ישראל משלחים רק מצורע וזהו קדושת ירושלים (לפנים מן החומה). ב) מחנה לויה אסור כניסת (שילוח) זבין וזבות נדה ויולדות ומקבילו לפנים מחומת הר הבית. ג) מחנה שכינה והיינו חצר אוהל מועד ומקבילו העזרה, ששם אסור טמא מת להיכנס. אלא שהנביאים והחכמים ז”ל תיקנו עוד שתי מעלות בתוך מחנה לוי’: א) אין טמא מת ונכרי נכנס בשטח החיל שהוא בעיקרו חלק מהר הבית. ב) אין טבול יום נכנס בעזרת נשים שבעצם הוא גם מעיקרו ממחנה לויה שהרי הוא עזרה חיצונית לעזרה (החצר החדשה) כמ”ש בזבחים (לב:). שֶׁאֵין גּוֹיִם וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין לְשָׁם. הָא קַמָּן דְּאַף לֹא בְּכָל הַר הַבַּיִת הָיוּ רַשָּׁאִין הַגּוֹיִם לִכְנוֹס. שֶׁהַחֵיל הוּא לִפְנִים מִן הַסּוֹרֵג וְלִפְנֵי עֶזְרַת נָשִׁיםיחלדעת רש”י ורע”ב וסייעתם, חילקו את שטח הר הבית לשנים. דהיינו: מחומת הר הבית עד הסורג ומן הסורג עד לעזרה (במזרח עז”נ). עד הסורג מותר לטמא מת ונכרי להכנס ומן הסורג ולפנים אסור. - אִם לְפֵרוּשׁ רַשִׁ"י (יומא טז. ד"ה לפנים) וְהָרע"ב (פ"ב מ"ג) ז"ל שֶׁפֵּרְשׁוּ, שֶׁהַחֵיל עֶשֶׂר אַמּוֹת דִּתְנַן (פ"ב מ"ג) הַיְנוּ, מְקוֹם רֹחַב עֶשֶׂר לִפְנֵי עֶזְרַת נָשִׁיםיטלדעתם החיל הוא שם השטח של עשר אמות בין הסורג לעזרת נשים. - וְאִם לְהָרַמְבַּ"ם (בה"ב פ"ה ה"ג) שֶׁפֵּרֵשׁ שֶׁהוּא חוֹמַת עֶזְרַת נָשִׁיםכדברי רבינו כאן בביאור שיטת הרמב”ם הם מחודשים מאד. למעיין בפיה”מ להרמב”ם במדות (פ”א מ”ד, ובפ”ב מ”א ב), מבואר שם שיטתו שהחיל הוא חומה קטנה לפנים מחומת הר הבית גבוה עשר אמות והשטח בינו לעז”נ נקרא על שמו. ורבינו בתוי”ט (שם פ”ב מ”ג) גם כן מפרש כן בהרמב”ם. וגם איך נפרש המעלה הנוספת (משנה כלים שם) שלא יכנס טבול יום בעזרת נשים אם נאמר שהחיל הוא באותו שטח של עז”נ, וצ”ע. וְגָבְהָהּ עֶשֶׂר. וְשֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר בַּקִּינוֹת (איכה ב, ח) "וַיַּאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה". חֵל, הִיא חוֹמַת עֶזְרַת נָשִׁים הַקְּטַנָּה, וְחוֹמָה הִיא לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵלכאהלשון כאן צריך ביאור. ולכאורה נראה כוונתו בשיטת הרמב”ם דחומה קטנה המסייעת לחומה גדולה (שורא ובר שורא). שהחיל הוא חומת עז”נ שהיא חומה קטנה, והיא עצמה חומה קטנה לחומת עזרת ישראל שהיא חומה גדולה. שֶׁאוֹתָהּ חוֹמָה גְּדוֹלָה. לְכֻלֵּי עָלְמָאכבשהרי משנה מפורשת (כלים שם) שאסור לגויים ליכנס בחיל ואיך שיהיה הפירוש בחיל א) השטח מן הסורג ולפנים ב) השטח מן החומה קטנה שנקרא חיל (רמב”ם פיה”מ) ג) חומת עזרת נשים. עכ”פ דברי הנוצרים שהיה מקום לנוצרים בתוך עזרת נשים לא יתכנו. הַחֵיל הוּא קוֹדֶם עֶזְרַת נָשִׁים וְהַגּוֹיִם אֲסוּרִים לִכְנוֹס לְשָׁם.