מלכים א ו:ח מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְזָכוֹר תִּזְכֹּר כְּמוֹ כֵן שֶׁלָרַדַ"ק^לוז”ל: ומה שאמר ונסבה, רוצה לומר, כי במסיבה היו עולים למעלה לצלעות כמ”ש במלכים: ובלולים יעלו אל התיכונה ומן התיכונה אל השלישית. ובלול או הלול הוא בנין כמין עמוד חלול עשוי כמו מעלות סביב סביב והעולה בו עולה דרך היקף. וכן שנינו במסכת מדות: ומסיבה היתה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולים לגגות התאים. היה עולה במסיבה ופניו למערב והלך על פני כל הצפון עד שהוא מגיע למערב. הגיע למערב והפך פניו לדרום הלך כל פני המערב עד שהוא מגיע לדרום והפך פניו למזרח. היה מהלך בדרום עד שהוא מגיע לפתחה של עליה פתוח כלפי דרום. כי מוסב הבית למעלה הלול או בלול קורא אותו מוסב והיה עולה למעלה למעלה עד העליונה, עכ”ל. ולכאורה נראה מדבריו שישנם שני דברים הנקראים מסיבה, א) לולים שבו יעלו מתא תחתון לעליון, ב) המסבה שמסביבות הבית. ואולי זה כוונת רבינו שאין סתירה בין דברי רש”י לרד”ק. וזה מ”ש שנוכל לסתום הדברים בחדא כרש”י ובחדא כהרד”ק, ועיין בהערה הקודמת. וְהָרִי"א פֵּרוּשׁ וְנָסְבָה (יחזקאל מא, ז), הַמְּסִבָּה. אֲבָל רַשִׁ"י לֹא פֵּרֵשׁ כֵּן, רַק שֶׁהוּא הַמַּעֲלוֹת שֶׁמִּן הַתַּחְתּוֹנִים לַתִּיכוֹנִים וְלָעֶלְיוֹנִים. אָמְנָם אֲנַחְנוּ נוּכַל לִסְתֹּם הַדְּבָרִים בַּחֲדָא כְּרַשִׁ"י, וּבַחֲדָא כְּהָרַדַ"ק.