מלכים א ז:ב מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

(מלכים א ז, ב): "וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים", הָעוֹמְדִים בְּאֹרֶךְ הַמֵּאָה אַמָּה, כָּל טוּר וְטוּר לְאֹרֶךְ הַמֵּאָה. וּמִטּוּר הָרִאשׁוֹן לַטּוּר הָרְבִיעִי חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְהוּא רֹחַב הַבָּיִת. "וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים", שֶׁהָעַמּוּדִים הַלָּלוּ עֲשׂוּיִם פְּתָחִים פְּתָחִים כְּעֵין אַכְסַדְרָה, וְהָיוּ הַכְּרֻתוֹת כְּמוֹ מַשְׁקוֹף שֶׁעַל הַמְּזוּזוֹת.

גַּם נִכְתֹּב מַה שֶּׁצָּרִיךְ תִּקּוּן בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י ז"ל מֵהַטָּעֻיּוֹת הַנִּמְצָאִים בּוֹ. זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת, נְדַלֵּג מֵעִנְיַן בִּנְיָן זֶה הֶעָתִיד, לְעִנְיַן בִּנְיַן שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וְנִכְתֹּב גַּם כֵּן תִּקּוּנֵי הַטָּעֻיּוֹת שֶׁלְּשָׁם, וּלְפִי שֶׁרָאִינוּ בַּבִּנְיַן הַהֹוֶה הֱיוֹת "בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן" (מל"א ז ב) "וְהַמְּכוֹנוֹת", (מל"א ז כז) קֹשִׁי הַהֲבָנָה בָּהֶם, נִכְתֹּב גַּם פֵּרוּשֵׁיהֶם בִּקְצָרָה.