מלכים א ח:כז מחשבת ישראל: עקידת יצחק

ועל אלו הענינים עצמם אמרו חז"ל ג"כ המאמר ההוא אשר כתבנו בתחלת השער שאמר לו הקב"ה למשה על עסקי המשכן אמר לפניו רבונו של עולם יכולין ישראל לעשותו. כי הנה בבחינת היותו משכן לו יתעלה היה מתפלא לו כמו שאמר שלמה (מלכים א ח׳:כ״ז) השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה וכבר דברנו מה שיבא מן התמה והפלא בזה בשער הקודם. אמנם השיבו יתעלה כי בבחינה זאת כל אחד מישראל יכול לעשותו והוא שיעשה עצמו משכן נאה מסודר כהוגן בהיות חלקיו מתיחסם אל חלקי המשכן כמו שהיה עושה אהרן עצמו מנורה טהורה כמו שאמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו כי נדיבות לב צריך לדבר: והנה כאשר היה האדם השלם על זה השיעור מההכר' הנה הוא באמת עולם קטן בדמות עולם הגדול וצלמו כמו שנתבאר ובזה הוא דמות דיוקנו של יוצרו יתעלה והוא מכירו ויודעו ומתדבק בו וכאלו הוא הביא אלוה בידו למשול כמוהו במעשה בראשית לעשות בעולם כאשר ייטב לו:

ובמדרש (ב"ר פ' ס"ח) רבנן פתרי ליה בסיני והנה ס"לם זה סי"ני בגימטריא. מוצב ארצה. דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר (שמות י״ט:י״ז). וראשו מגיע השמימ' דכתיב וההר בוער באש עד לב השמים (דברים ד׳:י״א). והנה מלאכי אלהים אלו משה ואהרן. עולים ויורדים. דכתיב ויעל משה אל הר סיני (שמות י״ט:י״ד) וירד משה מן ההר אל העם (שם) ועלית אתה ואהרן עמך (שם) והנה ה' נצב עליו דכתיב וירד ה' על הר סיני (שם). הנה אמרו שנגל' אליו שם ענין מעמד הר סיני הצודק בכל חלקי הספור כמו שנזכר לפי שהמעמד ההוא לפי האמת כך הי' הענין בו לכל המזדמנים שם. ואמרו עוד (שמות רבה פי"ב) ששם בטלה הגזירה ונתן רשות לעלות תחתונים למעל' ולרדת עליונים למטה מה שלא הי' נוהג כן ראשונה וגם שם נתבאר' העליה והיריד' על הדרך שאמרנו שנאמר תחלה ומשה עלה אל האלהים ואח"כ וירד משה מן ההר אל העם כמו שיתבאר כלו שם במקומו שער מ"ד ב"ה. ועתה אם היות שכל אלו הן דברים נכונים וקרובים למה שנאמר על זאת המרא' הנורא' מהרבה מהראשונים הנה בהתבונן האדם על מה שנמשך מזה הספור מהתיחד שם בית אל ושער השמים לתפלה ועבוד' ומה הפלא הוא ע"ה יראה באמת שנתגל' אז אליו מה שהי' רחוק בעיני עיונו תחלה והוא היות מקום מיוחד בית זבול לו ומכון לשבתו עולמים כמו שהפליג על זה שלמה ע"ה באומרו כי האמנם ישב אלהים על הארץ וכו' (מלכים א ח׳:כ״ז):