מלכים א טו:ל מחשבת ישראל: חובות הלבבות

עַל־חַטֹּ֤אות יָרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכַעְס֕וֹ אֲשֶׁ֣ר הִכְעִ֔יס אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

חובות הלבבות

וּמִמָּה שֶׁתִּקְשֶׁה הַתְּשׁוּבָה מִמֶּנּוּ מִי שֶׁהִדִּיחַ בְּנֵי אָדָם בְּדַת שֶׁבָּדָה לָהֶם וְהִכְרִיחָם לְהַאֲמִין בָּהּ וְתָעָה וְהִתְעָה וְכָל אֲשֶׁר יוֹסִיף הָעָם הַמַּאֲמִינִים בָּהּ יוֹסִיף עֲוֹנוֹ וְיֻכְפַּל כְּמוֹ שארז״ל כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אֵין חֵטְא בָּא עַל יָדוֹ וְכָל הַמַּחְטִיא אֶת הָרַבִּים אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה וְאָמְרוּ יָרָבְעָם חָטָא וְהֶחֱטִיא אֶת הָרַבִּים חֵטְא הָרַבִּים תָּלוּי בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א טו) עַל חַטֹּאת יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא וְגוֹ׳.
שאל רבBookmarkShareCopy