מלכים א יב:י מחשבת ישראל: צורת בית המקדש

וְאָמַרְתִּי בְּלִבִּי לֹא אֶמְנַע טוֹב מִבְּעָלָיו ^טעפ”י משלי ג, כז., וְאֵין זֶה כְּנִכְנָס לִפְנִים מִמְּחִצָּתוֹ וּכְעוֹמֵד בִּמְקוֹם גְּדוֹלִים ^יעפ”י חז”ל ד”ר ב, ז. כִּי לֹא יָצָאתִי לָדוּן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ הַזֶּה, רַק לְפָרֵשׁ דִּבְרֵי הַמְפָרֵשׁ אַחֲרֵי שֶׁלֹּא בָּא לִסְתֹּם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, לִסְדֹּר פֵּרוּשׁוֹ בְּאֹפֶן יִהְיֶה נָקֵל לַהֲבִינוֹ כַּאֲשֶׁר עֵינֵיכֶם תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים. וּלְכָךְ אֵין כָּל זֶה שֶׁיֹּאמַר עָלָיו שֶׁהוּא מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ ^יאעפ”י חז”ל חולין ז., וַאֲשֶׁר קָטָנָם עָבָה מִמָּתְנִי ^יבעפ”י מל”א יב, י. הַכֹּל פֶּתַח פָּתוּחַ לִפְנֵיהֶם. יָדַעְתִּי כִּי לָהֶם אֵין צֹרֶךְ בְּכָל אֲשֶׁר עָשִׂיתִי, רַק אֶל נַעֲרֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל שָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי. עַל כֵּן חֲדַל לְךָ הַקּוֹרֵא לְהַעֲלוֹת עַל לִבְּךָ וְלוֹמַר כִּי לִכְבוֹדִי אוֹ לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי זֹאת, רַק לְהַפְצָרַת הַחֲבֵרִים הַמַּקְשִׁיבִים לְקוֹל הַקּוֹרֵא לְקַבֵּל הָאֱמֶת מִמִּי שֶׁאֲמָרוֹ ^יגלשון הרמב”ם בהקדמתו לשמונה פרקים, ובמגן אבות להרשב”ץ פ”ד מ”כ כתב וכבר אמרו קבל כו’.. וְיָצָאתִי בָּזֶה יְדֵי חוֹבָתִי לְהָסִיר מֵעָלַי הַתְּלוּנָה,