מלכים א יג:ד מחשבת ישראל: גבורות השם ומורה נבוכים

וַיְהִי֩ כִשְׁמֹ֨עַ הַמֶּ֜לֶךְ אֶת־דְּבַ֣ר אִישׁ־הָאֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֨ר קָרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בְּבֵֽית־אֵ֔ל וַיִּשְׁלַ֨ח יָרָבְעָ֧ם אֶת־יָד֛וֹ מֵעַ֥ל הַמִּזְבֵּ֖חַ לֵאמֹ֣ר ׀ תִּפְשֻׂ֑הוּ וַתִּיבַ֤שׁ יָדוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֣ח עָלָ֔יו וְלֹ֥א יָכֹ֖ל לַהֲשִׁיבָ֥הּ אֵלָֽיו׃

גבורות השם

ונחזור לדברינו, הנה יש קצת מחכמי עמינו, כמו הרלב"ג בדבריו, התחיל לחקור על הנפלאות, ואמר שיש נפלאות בעצם, ויש במקרה. יש בעצם; התהפך המטה לנחש (שמות ד, ג), והמים לדם (שם פסוק ט). ויש במקרה; הפך היד של משה רבינו עליו השלום להיות מצורע (שם פסוק ו), וכן יבושת יד ירבעם על המזבח (מ"א יג, ד). ועוד יש קצת נפלאות שידע הנביא קודם בואם, ויש אשר לא ידע בהם קודם בואם. ואשר ידע הנביא קודם בואם שני מינים גם כן; האחד, שהתפלל הנביא לפני בואם, כמו אלישע שהתפלל שיכה האנשים בסנוורים (מ"ב ו, יח), ולהחיות בן האלמנה (מ"א יז, כב). ויש שלא התפלל, אבל היה גוזר שיהיה, שאמר אליהו (מ"ב א, יב) "אם איש אלקים אני תצא אש ותאכל אותם ואת חמישים וגו'", והמופת שעשה אלישע מן השמן (מ"ב ד, ב-ו), וכיוצא בזה. וגם תמצא בכל הנפלאות שיהיה שם נביא, וראיה לזה שאמר הקב"ה לעשות מופתים לפני ישראל כדי שיאמינו שהוא נביא (שמות ד, ב-ט), ואם לא היו הנסים והנפלאות תולים בנביא, לא היה זה אות שהוא נביא*. וכן מה שהשמיע קול רכב וקול סוסים על* מחנה ארם (מ"ב ז, ו), כבר היה במכת סנחריב ישעיה הנביא, והוא הבטיח את יחזקיה על זה (מ"ב יט, לב). וכן אלישע היה שם בשומרון, ועל ידו נעשה זה. וכן עוד שבאו כל הנסים לטובה, כמו המן שנעשה על ידי משה (שמות טז, טו), וכן הקמח שנעשה על ידי אליהו (מ"א יז, טז), וקריעת ים סוף להציל את ישראל (שמות יד, כא), והמלאך שהכה במחנה אשור להציל יחזקיה ועמו (מ"ב יט, לה). ואל יקשה לך דבר קרח (במדבר טז, לב) וכיוצא בהם, שהיה זה להכניע בהם את ישראל לתכלית הטוב. וראוי שיהיו המופתים לטוב לפי שהם מסודר משכל, כי כבר יתחדשו מהם עצמיים, ונותן הצורה צורה נבדלת. והנה אין מדרך שיגיע מהם כי אם טוב ולא רע, כי הרע מפאת החומר.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

והדעת השלישי – והוא דעת תורתנו ויסוד דתנו הוא כמו זה הדעת הפילוסופי בעצמו, אלא בדבר אחד – וזה שאנחנו נאמין שהראוי לנבואה המכין עצמו לה, אפשר שלא יתנבא וזה – ברצון אלהי. וזה אצלי הוא כדמות הנפלאות כולם ונמשך כמנהגם, שהענין הטבעי – שכל מי שהוא ראוי לפי בריאתו והתלמד לפי גידולו ולמודו – שיתנבא; והנמנע מזה אמנם הוא כמי שנמנע מהניע ידו כירבעם, או נמנע הראות כמחנה ׳מלך ארם׳ בענין אלישע.
שאל רבBookmarkShareCopy