וַיֹּ֗אמֶר מִלְא֨וּ אַרְבָּעָ֤ה כַדִּים֙ מַ֔יִם וְיִֽצְק֥וּ עַל־הָעֹלָ֖ה וְעַל־הָעֵצִ֑ים וַיֹּ֤אמֶר שְׁנוּ֙ וַיִּשְׁנ֔וּ וַיֹּ֥אמֶר שַׁלֵּ֖שׁוּ וַיְשַׁלֵּֽשׁוּ׃
דרוש חדושי הלבנה
וְהָכָא קַשְׁיָא טְפֵי, דְּאַדְּרַבָּה, עִקַּר יָמִים וְשָׁנִים עַל פִּי הַחַמָּה מְנוּיִים, כִּי הַיּוֹם נִמְנֶה מִשְּׁקִיעָה זוֹ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ עַד שְׁקִיעָה שֶׁאַחֲרֶיהָ, כִּדְבַר הָרַב אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא ידעיי"ש שהאריך להוכיח שהיום על פי התורה הוא משקיעת החמה עד שקיעת החמה דהיום הולך אחר הלילה. בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח בְּפָסוּק (שמות טז כה) "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם וגו׳". וְהַשָּׁנִים הֲלֹא אֵינָם אֶלָּא לַחַמָּה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן לַלְּבָנָה שֶׁאֵין שָׁנָה לָהּ כִּי אִם בְּדֶרֶךְ הַשְׁאָלָה טווז"ל אבן עזרא (שמות יב ב): והנה אין ללבנה שנה כלל כאשר אין לשמש חדש כלל, כי לא יתחדש בשמש דבר, רק דבר החדוש הוא לאור הלבנה, ובעבור זה נקרא חדש גם ירח, בעבור חדוש אור הלבנה, כי אין לה אור בראיות גמורות כי אם מהשמש וכו' (עיי"ש באריכות).. שֶׁהֲרֵי לְשׁוֹן שָׁנָה מִלְּשׁוֹן (מל"א יח לד) "שְׁנוּ וַיִּשְׁנוּ" טזשנו - שפכו פעם שנית ושפכו פעם שנית. (מצ"ד), כְּלוֹמַר, שֶׁעִנְיַן שְׁנַת הַחַמָּה הִיא תַּשְׁלוּם הַקָּפָה אַחַת שֶׁתַּעֲשֶׂה בִּמְרוּצַת גַּלְגַּלָּהּ מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְתִשְׁנֶה וְתָשׁוּב לִמְקוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנָּה הִתְחִילָה לְסַבֵּב. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּלְּבָנָה, שֶׁבְּכָל חֹדֶשׁ סוֹבֶבֶת הוֹלֶכֶת הֶקֵּף אֶחָד מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, וְהַשָּׁנָה מֻשְׁאָל לָהּ, מִצַּד שֶׁבְּי״ב הַקָּפוֹת שֶׁלָּהּ סָבְבָה הָלְכָה כָּל הַי״ב מַזָּלוֹת שֶׁל סִבּוּב הַחַמָּה בְּשָׁנָה אַחַת. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, שֶׁמִּנְיַן הַיָּמִים וְהַשָּׁנִים יוֹתֵר מְיֻחָדִים לַחַמָּה מִמַּה שֶּׁמְּיֻחָדִים לַלְּבָנָה. אִידָךְ, אִם כֵּן, אַמַּאי מְדַלֵּג 'מוֹעֲדִים', כִּי "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳" תְּלוּיִים בְּמִנְיַן יָמִים לְחֹדֶשׁ הַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁתְּלוּיִים בָּאָבִיב וּבַקָּצִיר וּבָאָסִיף, אַף שֶׁהֵם כְּפִי הַזְּמַן שֶׁמִּצַּד הַחַמָּה, מִכָּל מָקוֹם בַּלְּבָנָה נַמִּי תְּלוּיִים, וְלָמָּה הִשְׁמִיט מוֹעֲדִים, וְלֹא אָמַר רַק יָמִים וְשָׁנִים?