וַיָּ֨שָׁב מֵאַחֲרָ֜יו וַיִּקַּ֣ח אֶת־צֶ֧מֶד הַבָּקָ֣ר וַיִּזְבָּחֵ֗הוּ וּבִכְלִ֤י הַבָּקָר֙ בִּשְּׁלָ֣ם הַבָּשָׂ֔ר וַיִּתֵּ֥ן לָעָ֖ם וַיֹּאכֵ֑לוּ וַיָּ֗קָם וַיֵּ֛לֶךְ אַחֲרֵ֥י אֵלִיָּ֖הוּ וַיְשָׁרְתֵֽהוּ׃ (פ)
חובות הלבבות
וְעַל כֵּן הָיוּ הַפְּרוּשִׁים בּוֹרְחִים מִקְּרוֹבֵיהֶם וּמִבָּתֵּיהֶם אֶל הֶהָרִים כְּדֵי שֶׁיְּפַנּוּ לִבּוֹתָם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים. וְכֵן הָיוּ הַנְּבִיאִים בִּזְמַן הַנְּבוּאָה יוֹצְאִים מִמְּעוֹנוֹתֵיהֶם וּמִתְבּוֹדְדִים לְחוֹבוֹת הַבּוֹרֵא עֲלֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ מֵעִנְיַן אֵלִיָּהוּ עִם אֱלִישָׁע שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (מלכים א יט יט) שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהוּא בִּשְׁנֵים הֶעָשָׂר. וְכֵיוָן שֶׁרָמַז לוֹ אֵלִיָּהוּ בִּמְעַט רֶמֶז הֵבִין אוֹתוֹ וְאָמַר (מלכים א יט כ) אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְאֵלְכָה אַחֲרֶיךָ, וְאָמַר (מלכים א יט כא) וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ.
חובות הלבבות
וּמֵהֶם מַעֲשֵׂה אֱלִישָׁע כְּשֶׁעָבַר עָלָיו אֵלִיָּהוּ כמ״ש (מלכים א יט) שְׁנֵים עָשָׂר צְמָדִים לְפָנָיו וְהִנִּיחַ יָדוֹ מִן הַכֹּל וְהָלַךְ אַחֲרָיו כמ״ש (שם) אֶשְּׁקָה נָּא לְאָבִי וּלְאִמִּי וְגוֹ׳ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵי אֵלִיָּהוּ וַיְשָׁרְתֵהוּ. וְכֵן הָיָה מִנְהַג בְּנֵי הַנְּבִיאִים בַּדּוֹר הַהוּא וַאֲשֶׁר לְפָנָיו שֶׁהִנִּיחוּ הָעֵסֶק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וְהַהַשְׁגָּחָה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּפוֹת וְיָצְאוּ לַמִּדְבָּרוֹת כְּדֵי שֶׁתִּתְיַחֵד נַפְשָׁם וּמַחְשַׁבְתָּם לֵאלֹהִים.