מלכים ב יח:כו מחשבת ישראל: דברי שלום ואמת

וַיֹּ֣אמֶר אֶלְיָקִ֣ים בֶּן־חִ֠לְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָ֨ה וְיוֹאָ֜ח אֶל־רַב־שָׁקֵ֗ה דַּבֶּר־נָ֤א אֶל־עֲבָדֶ֙יךָ֙ אֲרָמִ֔ית כִּ֥י שֹׁמְעִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַל־תְּדַבֵּ֤ר עִמָּ֙נוּ֙ יְהוּדִ֔ית בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־הַחֹמָֽה׃

דברי שלום ואמת

כי אנו דרים בין עמים המדברים הלשון הזאת על מכונה, ויש בהם סופרים מהירים דוברי צחות ומשוררים, ולא שמנו על לבנו ללמוד מהם, ולגדל את בנינו בדרך זה, אבל הורגלנו לגדל את בנינו תחת יד מורים מארץ פולוני״א, המדברים שפת אשכנזי בדרך בוקה ומבולקה, ואין דעת חכמנו נוחה מזה, שהם אמרו אין מושיבין בסנהדרין, אלא הבקיאין ככל הלשונות, שלא ישמעו מפי מתורגמן, ואנשי המלך יחזקיהו שהיו כלם צדיקים וישרי לבב אמרו לרבשקה דבר עמנו ארמית כי שומעים אנחנו וגו׳.
שאל רבBookmarkShareCopy