משלי ו:יז מחשבת ישראל: חובות הלבבות

עֵינַ֣יִם רָ֭מוֹת לְשׁ֣וֹן שָׁ֑קֶר וְ֝יָדַ֗יִם שֹׁפְכ֥וֹת דָּם־נָקִֽי׃

חובות הלבבות

וְהַחֲמִישִׁי כִּי הַנִּכְנָע מְמַהֵר לְמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה בַּחֲרִיצוּת וּבִזְרִיזוּת אֵינֶנּוּ מִתְגָּאֶה בָּהֶם וְלֹא בּוֹזֶה שׁוּם דָּבָר מֵהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ״ל הֱוֵי זָהִיר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְהַמִּתְגָּאֶה בְּעַצְמוֹ מִתְאַחֵר מֵעֲשׂוֹת הָעֲבוֹדָה לְרוּם לְבָבוֹ וּלְגַסּוּת רוּחוֹ וְאֵינֶנּוּ מַרְגִּישׁ עַד אֲשֶׁר יִפֹּל וְיִשָּׁפֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיהו י״ג:י״ח) אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְלַגְּבִירָה הַשְׁפִּילוּ שֵׁבוּ וְאָמַר (משלי ו) שֶׁשׁ הֵנָּה שָׂנֵא ה׳ וְאָמַר (שם) עֵינַיִם רָמוֹת וְגוֹ׳.
שאל רבBookmarkShareCopy