לִ֭שְׁמָרְךָ מֵאֵ֣שֶׁת רָ֑ע מֵֽ֝חֶלְקַ֗ת לָשׁ֥וֹן נָכְרִיָּֽה׃
מורה נבוכים
ומה נפלא מאמר שלמה בחכמתו בדמותו החומר ב׳אשת איש זונה׳, כי לא ימצא חומר מבלתי צורה כלל – אם כן, הוא ׳אשת איש׳ לעולם לא תמלט מ׳איש׳ ולא תמצא ׳פנויה׳ כלל; ועם היותה ׳אשת איש׳ היא מבקשת איש אחר לעולם תמיר בו בעלה ותפתהו ותמשכהו בכל צד עד שישיג ממנה מה שהשיג בעלה. זהו ענין החומר – והוא שאי זו צורה שתהיה בו, הצורה ההיא תכינהו לקבל צורה אחרת, ולא יסור מהתנועה להפשיט זאת הצורה שעמו ולהביא אחרת; וכענין זה בעצמו יעשה אחר בוא הצורה האחרת.