משלי ח:יז מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וּמִי שֶׁמַּתְמִיד עַל הָאַהֲבָה שֶׁהִיא לְתוֹחֶלֶת אוֹ לְיִרְאָה בעוה״ז אוֹ בעוה״ב אֲשֶׁר בִּיכֹלֶת רֹב הַמְדַבְּרִים לְקַיֵּם מִצְוֹתֶיהָ וּמִשְׁתַּדֵּל בָּהּ תָּמִיד יְאַמְּצֵהוּ הַבּוֹרֵא וְיַעַזְרֵהוּ עַל הָאַהֲבָה הַנֶּאֱמָנָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְגַדֵּל וּלְרוֹמֵם לַבּוֹרֵא יִתְעַלֶּה אֲשֶׁר הִיא לְמַעְלָה מִן הַיְּכֹלֶת הַבְּשָׂרִית כמ״ש הַכָּתוּב (משלי ח) אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי (שם) וְחוֹטְאִי חוֹמֵס נַפְשׁוֹ:

פְּקֹד אָחִי זֶה מִנַּפְשְׁךָ תָּמִיד וְהִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיק תַּאֲווֹת הָעוֹלָם מִלִּבְּךָ. וַהֲמִירֵן בְּעִנְיְנֵי אַחֲרִיתְךָ וְחוֹבוֹת לְבָבְךָ, וַהֲשִׁיבֵם בְּרַעֲיוֹנְךָ תָּדִיר. תַּגִּיעַ בָּהֶם אֶל רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְיָאֵר פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיקַבֵּל מִמְּךָ מַעֲשֶׂיךָ הַטּוֹבִים וְיִסְלַח לַעֲוֹנְךָ וְתִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו. כמ״ש (משלי ח) אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי. וְאָמַר (שמואל א ב׳:ל׳) כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ: