משלי יז:טז מחשבת ישראל: נפש החיים, גן נעול ומורה נבוכים

אמנם ודאי דא"א לומר שא"צ לענין עסק התורה שום טוהר המחשבה ויראת ה' חלילה. שהרי משנה שלימה שנינו אם אין יראה אין חכמה. ואמרו (יומא ע"ב ב') מ"ד למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין אוי להם לת"ח שעוסקים בתורה ואין בהם י"ש כו'. ובשמות רבה פ"מ כל מי שהוא יודע ואין בידו יראת חטא אין בידו כלום שקפליות של תורה ביראת חטא.

ולחתימת ענין זה אכתוב מה שמצאתי להרב רבינו משה ז"ל כתוב (מורה נבוכים, חלק א' פרק לד) בספרו על תאר "יועץ", שם הביא דברי קדמונינו ז"ל שאמרו [חכמינו] ¹חגיגה יד, א "אין מוסרין סתרי תורה אלא ליועץ וחכם חרשים ונבון לחש". ואמר הרב ז"ל "אלו הדברים אי אפשר בהם מבלתי הבנה טבעית. הלא תדע כי יש מבני אדם מי שהוא חלוש העצה מאד, אעפ"י שהוא המבין שבאנשים. ומהם מי שיש לו עצה נכונה וטוב הנהגה בדברים הצריכים לסדור בני אדם ולדעותם והוא הנקרא 'יועץ', אלא שהוא לא יבין מושכל, אעפ"י שהוא קרוב למושכלים הראשונים. אבל הוא סכל מאד אין תחבולה עמו. 'למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין?' (משלי יז, טז) עד כאן לשונו, מה שדבר על מלת "יועץ". ואני לא באתי בספר זה להעתיק מה שכתוב בספרי הראשונים ז"ל ולהיות נצב לריב. ולכן בדברים קצרים אודיעך כי אֲמָרוֹ "יש מבני אדם מי שהוא חלוש העצה מאד אעפ"י שהוא המבין שבאנשים" שאמר, זה יתכן אם יובן ע"פ הכלל שיסדנו מענין העצה שהיא בכח [השכל] לא בכח מופתי הבינה והדעת, ואז יסכימו דברי הכלל עם דבריו ז"ל בצרוף הכלל שיסדנו שאין כח-העצה נטבעה בכל הנפשות [בשוה] וְתִּמָצֵא. ומה שאמר "מהם מי שיש לו עצה נכונה" וכו' לא אוכל לכון מאמר זה. כי הראינו בבירור גדול כי היועצים ממינים רבים, ובכל דבר ודבר צריך יועץ הראוי לאותו הדבר, כמבואר למעלה. מהם הוא יועץ בעניני ההנהגה, או הוא יועץ בחכמה, כי כל הנהגה טובה היא לה חכמה קדושה.²אפשר לפענח הכתב. קבועה וזה הוא מקום המחלוקת³כלומר חלוקת הענינים שעמדנו עליו בבית הראשון כלו, כדרך "ויהונתן דוד דויד יועץ" (דהי"א כז, לב). והחכם ויועץ במשפט, לא יתכן לומר עליו שהוא "לא יבין מושכל גם הנקרא מושכלים הראשונים", או לתארו בתאר "סכל". ואם הכונה על מנהגי העולם היוצאים מסוג החכמה, הנה בהיותו מתואר "יועץ" שהעושים על פיו מצליחים. כּוּנָה בכתבי הקודש "יועץ בשכל" כמבואר למעלה. ולא יתכן זה בלי [ש]יבין מושכל. ואולם הרב ז"ל כיון על המושכלות האלהיות וסתרי יראת ה'. ואין זה מענין העצה כלל. גם הפסוק "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה" (משלי יז, טז) אין ענינו מענין "עצה", וזה מבואר בבית הראשון. סוף דבר ממה שבארנו בענין זה התבאר הכונה כולה. גם מה שמסרו קדמונינו ז"ל (חגיגה יד ע"א) "יועץ, זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים" מעיד כי תאר "יועץ" על היועץ בחכמה. ואיננו בכל אלו כסיל, ויש לו לב טהור וחכם. והמשכיל יבין.

(משלי יז, טז) "למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חָכְמָה ולב אין". פירוש "חָכְמָה" דרכי החכמה צדק משפט ומישרים, וכדברי הכלל הי"ב. כבר בארנו בחלון זה, כי הכסיל הוא ההולך בשרירות לבו ונלוז מן החכמה. ומלת "לקנות" על קנין החכמה, שיצטיירו בלב האדם. כמו (ד, ה) "קְנֵה חכמה וגו' קְנֵה בינה". ובארנוהו בחלון ד' ואמרנו שם שצריך האדם להתאמץ ולהתגבר על יצרו ולכבוש תאותו טרם יוכל לקנות חכמה ולצייר בלב ציורי החכמה. והנה הכסיל בראותו איש חכם מלא חכמה ודברי פיו חן ושכל טוב, יחפוץ גם הוא לקנות חכמה. אבל אין בידו לקנותו בעבור שאינו חפץ להסיר תאותו ולהתגבר על יצרו. ואעפ"י שילמוד חֻקֵי החכמה, לא ימשלו בלבו ולא ינהג בחכמה. וכבר בארנו שמלת "לב" הונח על כח המושל שבלב האדם שבו יגזור על כחותיו מי מהם ימשול בלב. ולב כסיל לשמאלו. כי הכחות המצטיירות לרעה מתגברות על לבו, ולכן לא ינהג בחכמה. ואמר שלמה כלועג על הכסיל, "למה זה מחיר כסף ביד הכסיל" לתתו לחכמים לקנות חכמה כמוהם. "ולב אין" בכסיל למשול על כחותיו ולהנהיגם בחכמה? ומה יתן ומה יוסיף אם ילמדוהו החכמים חֻקֵי החכמה, אם לא ינהג בחכמה? כי לא לו תהיה לקנין נפשיי. ולשוא נתן מחיר תמורתה? ובפירוש רש"י ז"ל "ולב אין. אין בלבו לקיימה. ואינו לומד תורה אלא לקנות שם". עכ"ד ז"ל. ושתים למדנו מדבריו. שמלת "חכמה" הנזכר בכתוב הכונה על חֻקֵי התורה ומשפטיה. וכדברי הכלל שיסדנו. ושמלת "לב" על הממשלה והבחירה לנהוג בחכמה. ואין ספק שדבריו לקוחים ממדרשי רבותינו ז"ל למביני מדע. אבל ראב"ע ז"ל פירש "ולב אין, לו לב ללמוד". וכן פירש רלב"ג ז"ל "חסר לקבלה. כי אין לו לב לקבלה" ע"כ. ואין הדבר כן. כי הכח ביד אדם ללמוד בחכמה. וכדברי הכלל הששי. ובארנוהו בבית הראשון. (חדר ב' חלון א'). ועוד מלת "כסיל" איננו על חסר השכל והבינה, אלא על הנלוז מן החכמה, וכמבואר בחלון זה. והעיקר כמו שפרשנו: