בְּשִׂפְתֵ֣י נָ֭בוֹן תִּמָּצֵ֣א חָכְמָ֑ה וְ֝שֵׁ֗בֶט לְגֵ֣ו חֲסַר־לֵֽב׃
עקידת יצחק
ובמדרש *וישם ה' לקין אות וכו', כוונתו כי אות זה רומז למוסת החותך המוטבע בשכל כל אדם, כי אין שום אפשרות לבני אדם לחיות יחד אם לא ישימו רסן ומתג לזדון לבם ומחשבות אונס לבלתי הכות כל גבור ואיש זרוע מהם את החלש ממנו, וכן ינהגו באמת רוב בני אדם בכל המקומות והזמנים ע"פ חוק טבעי זה אשר יסד ה' בקרבם, ורק לפעמים מעטים ימצאו איזה בני אדם היוצאים מגדר וחוק טבעי וזה להכות באגרוף רשע, ולשפוך דם נקי, כי הבטחת הי"ת בענין שמירת החוק הטבעי הזה היתה רק על הרוב ועל הכלל לא על הפרט והמיעוט, כאות ברית של נח היתה ההבטחה בו רק דרך כלל שלא תשחת עוד כל הארץ מפני מי המבול, אף כי לפעמים ישטפו עוד המים עיר ויושביה, ואות קין זה הנטוע בשכל כל אדם ע"פ יוצרו סבותיו שונות, כי יש מבני אדם יחדול מעשות עולתה להרוג נפש בעבור אור חכמתו שתעירהו על רוע מעשה כזה, ויש אשר יחדול מעשותו בעבור יראת העונש והיסורים או בעבור הרגש המוסר והצדק, וע"כ כנו החכמים אות זה דרך משל בשמות שונים כמו שמבאר והולך.- וישם ה' לקין אות. רבי יהודה אומר הזריח לו גלגל חמה. א"ל ר' נחמיה וכי לאותו רשע הזריח גלגל חמה אלא הזריח עליו את הצרעת שנאמר והיה אם לא יאמינו לקול האות הראשון (שמות ד׳:ח׳). רבי אבא אמר כלב מסר לו. אבא יוסי אמר קרן הצמיח לו. רב אמר אות לרצחנים. רב חנן אמר אות לבעלי התשובה. רבי לוי בשם רבי שמעון בן לוי אומר תלאו ברפיון ובא המבול ושיטפו (שם פ' כ"ג) ועתה ראה את שבע הסברות האלו הבאות בענין האות הזה כי הנה לפי שההערה הזאת היא התחלת אורו להגיע לסוף ההכרה והידיע' כי יש למעל' ממנו גדולות ובצורות אשר לא ידעם. המשילו רבי יהודה לזריחת אור גלגל חמה שהולך ואור עד נכון היום. ועל דרך שאמר הכתוב ונתן אליך אות או מופת (דברים י״ג:ב׳). אמנם למה שעדיין לא הגיעה השקפתו אלא למלאכת הרעייה וההנהגה המדינית אמר רב נחמיה כי אינו נכון בעודו בעוורונו יאמר עליו שזרח' לו חמה אלא שהאות הראוי לו הוא הייסורין על דרך ושבט לגו חסר לב (משלי י׳:י״ג). כי הייסורין מביאין לידי תשובה. ורבי אבא אמר שמסר לו כלב כסומא זה שממשמש ובא אחר הכלב שבידו והוא משל נמרץ מאד כי כמו שהכלב הזה עם שהוא אחוז ונקשר ביד הסומא ואינו יכול להפטר ממנו עם כל זה הוא מנהיג אותו ומוליכו הנה והנה ומזה הצד היא הנהגה פחותה וחסרה כן היתה הישרתו זאת שע"פ השכל היולאני הנקשר ונאחז בטבע חמרו ובלתי זז ממנו כלומר שהיתה בלתי נשלמת כיון שעדין לא הושפע' מהשכל העליון. ואבא יוסי אמר שהצמיח לו קרן ישועה בו יתחיל לנגח הסברות הנפסדות ולחתור מחתרת בה יוכל לראות אור. ורב ורב חנן חולקים בענין הקרן הזה ומהותו הא' אומר שהוא אות לרצחנים הנמנעים והנרתעים מפני העונש והשני אומר אות לבעלי תשובה החוזרים מפאת התשובה עצמה ויהיה לפי כוונת שניהם וישם ה' לקין אות כאומרו וישם ה' קין לאות והוא דבר נכון מאד כי באמת הוא האות והמופת לעתיד. ולפי שהשיעור הזה מההערה וההכר' היה חסר למה שלא הגיע אלא להבחין בצורך הסדר המדיני להעמיד הענינים האנושיים לא זולת כמו שאמרנו לזה א"ר לוי שתלאו ברפיון כאות הזה המונח באופן שהוא קל הנפילה והיא היתה הסבה שבא המבול ושטפו כמו שיבא בדברי למך וכל אלו הם סברות נכונות מאד: ויצא קין מלפני ה' וישב בארץ נוד כו' אמר שכבר יצא מלפני ה' בדעת אחרת ממה שהיה ראשונ' אמנם עדין הוא טועה וסר מדרך קדמת עדן במה שהוא חושב שהמדיניות הוא עקר:
עקידת יצחק
והספר הה' תחלתו היתה תוכח' על מדה פחותה זו כמו שתרגום אנקלוס (א) בין פארן ובין תופל דאתפלו על מנא וכן אמר להם (שם) ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת ה' אותנו הוציאנו ממצרים וגו'. ונוסף על זה שכבר הושם דבר זה עקר מהעקרים שצוה להכריז עליהם בהר גריזים ובהר עיבל באומרו ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן. (שם כ"ז) ומהידוע שאין הכאה שתהיה בסתר ובהעלם המוכה זולתי הלשון הרע כמו שאמר (ירמי' י"ח) לכו ונכהו בלשון והוא אשר ראוי להחרים עליה כי לא נתנה לעונש אחר. ומזה הטעם החרים דוד לדואג ואמר (תלים נ"ב) גם אל יתצך לנצח יחתך וגו'. והנה הוא מבואר שהמט' אזנו לשמוע אלו העניינים כלם אשר באלו החומשים הוא מקיים את חמשתן. ואשר לא שת לבו אל דבריהם הוא עובר על כלם כמו שאמר ר' יהושע בן לוי שהמוציא שם רע הוא עובר על חמשה חומשי תורה כי המצורע והמוציא שם רע הם לשונות קרובים וכאלו הם אחדים לומר שהמוציא שם רע ראוי לו להיות מצורע ומשוקץ ונתעב בעיני אלהים ואדם להחליפו הדבור שנתן לו להפיק בו מרגליות בעניינים שכליים ומדותיים כמו שאמר (משלי י') בשפתי נבון תמצא חכמה (שם ט"ו) שפתי חכמים יזרו דעת (שם י"ו) לב חכם ישכיל פיהו (שם י"ב) מפרי איש ישבע טוב (שם י') שפתי צדיק ירעו רבים. בכלי משחית לנפץ ולכלות הנגשים אליו כל הקרב הקרב כמו שאמר (שם י"א) בפה חנף ישחית רעהו. והוא עצמו לא ינצל מידו כמו שאמר (שם י"ח) פי כסיל מחתה לו כי הוא יפול לסבתה במהמורות בל יקום וכמו שאמר (שם כ"ב) שוחה עמוק' פי זרות זעום ה' יפול שם. כי הפה המשמשת בעבודות זרות לה כאלו שלא כוונו במציאות' היא שוחה עמוקה מאד לא יפול בה רק אשר זעם ה' ביום חרון אפו עליו להשמין את לבו ולהכביד אזניו ולעור עיניו פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין את כל דברי התוכחות הבאות בתורה על הדרך שזכרנו בחמשה חומשים גם בנביאים גם בכתובים גם בנסיונות הזמנים ושומע לעצה ימלט ממנה:
גן נעול
(משלי י, יג) "בשפתי נבון תמצא חכמה, ושבט לגו חסר לב". פירוש "חכמה", דברי חכמה, צדק משפט ומישרים. וכדברי הכלל הי"ב. כי בהיות מעלת הנבון גדולה, תמצא החכמה על שפתיו. וכדרך (שם טז, כג) "ועל שפתיו יוסף לקח", כי הוא כמַעְיָן נובע ומתגבר תמיד. וגם פסוק זה יתבאר שם: