משלי כג:כ מחשבת ישראל: חובות הלבבות, גן נעול ומדרש האתמרי

וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי שֶׁהוּא הָרִבּוּי וְהוּא עֲבוֹר גְּבוּל דֵּי הַסִּפּוּק אֶל הַתּוֹסֶפֶת אֲשֶׁר אֵין צֹרֶךְ בָּהּ לָאָדָם כְּמוֹ הָרִבּוּי מִן הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה. וּכְבָר הִזְהִיר מִמֶּנּוּ הֶחָכָם בְּאָמְרוֹ (משלי כג) אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ. וְכֵן שֶׁיַּפְלִיג לְהִתְקַשֵּׁט בְּמַלְבּוּשִׁים וּמַרְחִיב בְּמִשְׁכָּנִים לְלֹא דֹּחַק וּמוֹתְרֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ בּוֹטֵחַ שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהֶם כמ״ש הֶחָכָם (שם י) בְּרֹב דְּבָרִים לֹא יֶחְדַּל פָּשַׁע וְכֵן אָמַר (שם כט) וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן וְאָמַר (שם לא) אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וְאָמַר בְּמֶלֶךְ (דברים יז) וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים.

ובאמת קשה על האדם מאד לכבוש את יצרו, ובתחלת המעשה יצר לו מאד, וכדברי הכלל הכ"א. אלא שאם יתגבר ויביא נפשו למוסר, באחריתו ימצא טוב ושמחת הלב, כי יהפך מצב לבבו וישמח בדרך החכמה, כי יִלָוֶה אליו העזר האלוהי ממרומים וכדברי הכלל הכ"ז. ועל זה אמר (משלי כג, יח) "כי אם יש אחרית", כלומר אל יקשה בעיניך הצער שתסבול בתחלה כי יש אחרית טובה, ותקותך לישועת ה' לא תכרת, כי יי' יהיה בעזרך. ואחר שהודיע והזהיר לאדם שיהיה סור מרע, אמר שמע אתה וחכם, כלומר אחר ששמת יראת ה' על לבבך להיות סור מרע, אז תשמע מועצות החכמה ותנהג בדרכיה, גם תאשר שכלך ובינתך בדרכי החכמה, וכמו שפירשנו. ואחר זה הזכיר (משלי כג, כ) "אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו", וזה ביאור (כג, יז) "אל יקנא לבך בחטאים", שהן אנשי התאוה. ואמר (כג, כב) "שמע לאביך זה יְלָדֶךָ" וגו', (כג, כג) "אמת קְנֵה ואל תמכור" וגו'. וזה ביאור "שמע אתה בני וחכם", והתבאר הענין יפה.

וּמֵהֶם מָה שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה (משלי כג) אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן וְגוֹ׳ (שם ו) מְעַט שֵׁנוֹת מְעַט תְּנוּמוֹת וְגוֹ׳ וּמָה שֶׁאָמְרָה אֵם לְמוּאֵל (שם לא) אַל תִּתֵּן לַנָּשִׁים חֵילֶךָ וְגוֹ׳ אַל לַמְלָכִים לְמוֹאֵל וְגוֹ׳ פֶּן יִשְׁתֶּה וְיִשְׁכַּח מְחֻקָּק.