משלי כד:לב מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וָֽאֶחֱזֶ֣ה אָ֭נֹכִֽי אָשִׁ֣ית לִבִּ֑י רָ֝אִ֗יתִי לָקַ֥חְתִּי מוּסָֽר׃

חובות הלבבות

וְהַמַּשְׂכִּיל כַּאֲשֶׁר יְעַיֵּן בַּמָּשָׁל הַזֶּה יִתְבּוֹנֵן מִמֶּנּוּ עִנְיְנֵי אַחֲרִיתוֹ אֲשֶׁר הִיא בֵּיתוֹ בֶּאֱמֶת וְיַעֲשֶׂה לָהּ בְּכָל יְכָלְתּוֹ. וּכְשֶׁהוּא עֹשֶׂה לְעוֹלָמוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ כְּמִי שֶׁעוֹשֶׂה בְּשֶׁל אֲחֵרִים כְּדֵי הַצֹּרֶךְ וְהַסִּפּוּק בִּלְבַד. וְהַכְּסִיל עוֹשֶׂה בִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים בְּהֶפֶךְ מִשְׁתַּדֵּל בְּעִנְיְנֵי עוֹלָמוֹ וּמִתְעַלֵּם מֵעִנְיְנֵי אַחֲרִיתוֹ כמ״ש הֶחָכָם בִּבְחִינָתוֹ בַּכְּסִיל (שם) וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר:
שאל רבBookmarkShareCopy