משלי כה:ב מחשבת ישראל: עקידת יצחק, גבורות השם, קול התור וחובות הלבבות

כְּבֹ֣ד אֱ֭לֹהִים הַסְתֵּ֣ר דָּבָ֑ר וּכְבֹ֥ד מְ֝לָכִ֗ים חֲקֹ֣ר דָּבָֽר׃

עקידת יצחק

במדרש (ב"ר פ"ט) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד. אמר ר' לוי בשם ר' חנינא בר חמא מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הסתר דבר מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר (משלי כ״ה:ב׳):
שאל רבBookmarkShareCopy

עקידת יצחק

*כוונתו שאחרי היות האדם האמיתי רצוני לומר המשכיל והמעיין בענינים אלהיים. ומשלים חפץ ה' בכל מעשיו, התכלית הנרצה מכל הבריא' ע"כ ספר הכתוב תחילה בריאת שאר הנמצאים אשר הם רק בבחינת האמצעים, רק בדרך כללי וסתום ורק אחרי בריאת האדם שעליו נאמר כאשר נשלמ' הבריא' עמו, וירא ה' את כל אשר עשה, והנה טוב מאד, בעבור היותו התכלית, שהוא הטוב האמיתי והנרצה בכל פעולה, החל לספר בפרט כל מה שנברא לכבודו ואיך הוא מגיע לתועלת האדם, וזש"א ז"ל מתחילת הספר ועד כאן כבוד אלהים הסתר דבר, מכאן ואילך כבוד מלכים חקור דבר.- והוא מה שרצו אותו באותו המאמר (ב"ר פ' ט') שהנחתיו בפתח השער יושב ראשונה. האומר על מאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. מתחלת הספר ועד כאן כבוד אלהים הסתר וכי' (משלי כ״ה:ב׳.) וזה שאם יובן כחמר פשוטו לומר שעד כאן הוא סוד מעשה בראשית הנתן להסתיר ולעסוק בו בחשאי כדתנן (חגיג' י"ג:) מכאן ואילך נתן לדרוש ולפרסם. שתי תשובות עצומות יש בדבר. האחת כי הסתר דבר וחקור דבר אינם מאמרים מקבילים. כי יתכנו שניהם יחד חקור והסתר. והיה לו לומר עד כאן בל יחקר מכאן ואילך חקור עד כאן הסתר ומכאן ואילך גלות. וזה מבואר. והשנית שהרי כל הפרש' הזאת שהוא מתחיל בה מעניני יצירת האדם ובת זוגו ונטיעת הגן והצמחת אילנותיו והנהר היוצא הנפרד לארבע' נהרות והכנסת האדם בו ומעשה הנחש וחטאו של אדם וגרשו מגן עדן וענין להט החרב והכרובים הכל היה בימי המעש'. והכל הוא עקר מעש' בראשית הנקראים סתרי תורה ובפירוש אמרו חכמינו ז"ל עץ הדעת שאכל ממנו אדם הראשון לא גלה הקב"ה אותו אילן לאדם ולא עתיד לגלותו (ב"ר פרש' ט"ו). ואיך לא. והנה הרב המור' עשה מכל אלו הענינים ומהיותר מפורסמים מהמסופרים אחריהם עקר סוד מעש' בראשית והסתרו כמו שנרא' בו בפרק שלישי חלק ב' המיוחד אליו לזה. ואיך יאמרו מכאן ואילך שלא יוכלל בהסתר דבר. אמנם הכוונ' להם בזה היא כי עד שלא נגמר' מלאכת האדם שעליו נאמר והנה טוב מאד כמו שפירשנו, היה כבוד אלהים ורצונו לספר נפלאות הבריא' בהסתר דבר. כלומר מבלי תת סבה וגלות כוונה למעשיו ולא היה החוקר יכול לדעת מה טיבן של מלאכות אלו ומה תכליתן. אמנם אחר בריאת האדם שהוא היה הטוב מאד במה שהוא התכלית. היה כבוד אלהים ורצונו לספר בהם בחקור דבר. והוא לשומו סבה לכל ותת בו סבה למה ולמי ולמה נעשו כל אלו הבריאות. כי הוא עצמו ענין חקור דבר. כמו שהתחיל מיד באומרו אלה תולדות השמים והארץ בהבראם וכו' וכל שיח וכו'. ואיד יעלה וכו'. וייצר יי' וכו'. ויטע וכו'. כי ודאי כל אלו הבריאות הם אשר נעשו ראשונ' אלא שיפרש טעמם וסבתם כמו שפירשנו. וכמו שתרא' הענין מפורש מבואר בספורים הנמשכים בעזרת האל. כי הכל הוא פירוש וגלוי דעת המעשים הסתומים אשר נעשו ראשונ': ודי בזה למה שרצינו אליו בזה השער:
שאל רבBookmarkShareCopy

גבורות השם

"כבוד אלקים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר" (משלי כה, ב). במדרש ב"ר (ט, א), רבי לוי בשם רבי חמא בר חנינא, מתחלת ספר בראשית עד "ויכלו" (בראשית ב, א) - "כבוד אלקים הסתר דבר", מכאן ואילך - "חקור דבר", עד כאן.
שאל רבBookmarkShareCopy