משלי כה:כז מחשבת ישראל: שמונה פרקים, מורה נבוכים ותורת העולה

אָ֘כֹ֤ל דְּבַ֣שׁ הַרְבּ֣וֹת לֹא־ט֑וֹב וְחֵ֖קֶר כְּבֹדָ֣ם כָּבֽוֹד׃

שמונה פרקים

פרק רביעי - ברפואת חולי הנפש
המעשים הטובים - הם המעשים השוים, הממוצעים בין שתי קצוות ששתיהן רע: האחת מהן - תוספת, והשנית - חסרון. והמעלות - הן תכונות נפשיות וקנינים ממוצעים בין שתי תכונות רעות: האחת מהן - יתרה, והאחרת - חסרה. מן התכונות האלה יתחיבו הפעולות ההן. והמשל בו: הזהירות, שהיא מידה ממוצעת בין רוב התאוה ובין העדר הרגש ההנאה. הזהירות היא מפעולות הטובות. ותכונות הנפש, אשר תתחיב ממנה הזהירות - היא מעלת המידות. אבל רוב התאוה - הוא הקצה הראשון. והעדר הרגש ההנאה לגמרי - הוא הקצה האחרון, ושניהם רע גמור. ושתי תכונות הנפש, אשר מהן יתחיב רוב התאוה, והיא: התכונה היתרה. והעדר ההרגשה, והיא: התכונה החסרה - שתיהן יחד פחיתויות מפחיתויות המידות.
שאל רבBookmarkShareCopy

מורה נבוכים

ולפי הענין האחרון הושאל ׳לשון אכילה׳ לחכמה וללמוד, ובכלל להשגות השכליות אשר יתמיד בהם הישארות הצורה האנושית על השלם שבענינים כהתמדת הגוף במזון על הטוב שבעניניו ״לכו שברו ואכולו״, ״שמעו שמוע אלי ואכלו טוב״, ״אכול דבש הרבות לא טוב״, ״אכול בני דבש כי טוב ונופת מתוק על חכך כן דעה חכמה לנפשך״.
שאל רבBookmarkShareCopy

תורת העולה

ועוד יתבאר לך בחלק שלישי בהלכות פסח, שלחם חמץ הוא הלחם פת גוים המאמינים עניין קדמות העולם. וכמו שיתבאר אם ירצה השם יתעלה. ולכן נאסר להקריבו עם המנחה המורה על החדוש לדעת המדברים, וכן נאסר הדבש המורה על החקירה השכלית, כמו שאמר שלמה (משלי כה כז) אכול דבש הרבה לא טוב. ונאמר (משלי שם טז) דבש מצאת אכול דייך וגו'. והוא בהפך מדעת המדברים המאמינים בכל חקירה שכלית.
שאל רבBookmarkShareCopy