משלי כ:כח מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וּמִמַּה שֶּׁרָאוּי לָתֵת אֶל לִבְּךָ וְלִבְחֹן בּוֹ הַסְכָּמַת בְּנֵי אָדָם וְהִתְחַבְּרוּת לִבּוֹתָם עִם רֹב הִתְחַלְּקוּת מִדּוֹתָם לְמַנּוֹת עֲלֵיהֶם אִישׁ מֵהֶם וּמְקַבְּלִים עֲבוֹדָתוֹ וְשׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ כְּמָה שֶׁהוּא מְצַוֶּה וּמַזְהִיר אוֹתָם וִירֵאִים אוֹתוֹ וְהוּא שׁוֹמֵר אוֹתָם וְחוֹמֵל עֲלֵיהֶם וְדָן בְּצֶדֶק בֵּינֵיהֶם וּמַנְהִיגָם עַל מָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ תַּקָּנַת כֻּלָּם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְקַלְקְלוּ עִנְיְנֵיהֶם וְלֹא יוּכַל הָאוֹיֵב לָהֶם. וְאִלּוּ הָיָה כָּל אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם חוֹשֵׁשׁ לְעַצְמוֹ וְלִדְחוֹת מֵעָלָיו לֹא הָיוּ מַסְכִּימִים עַל בִּנְיַן מִגְדָּל וְלֹא חוֹמָה וְהָיוּ עִנְיְנֵיהֶם מֻפְקָרִים ועכ״ז שֶׁהַמּוֹשֵׁל בָּהֶם שׁוֹמֵר חֻקֵּי הַתּוֹרֹת וּמַנְהִיגָם בְּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִים וּבִדְרָכִים טוֹבִים וִישָׁרִים וְהוּא מְשָׁרֵת לַתּוֹרָה וְשׁוֹמֵר מִנְהַג הַצֶּדֶק וּבָהֶם תִּכּוֹן מֶמְשַׁלְתּוֹ וְתַתְמִיד מַמְלַכְתּוֹ כמ״ש (משלי כ) חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ וְגוֹ׳ וְאָמְרוּ רז״ל הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִּשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בָּלָעוּ.