נחום א:ז מחשבת ישראל: חובות הלבבות

וְעַל אֵיזֶה פָּנִים שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לוֹ לְהִתְעַסֵּק בַּסִּבּוֹת וְאַל יַרְפֶּה מֵחֲזֹר עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵם רְאוּיוֹת לְמִדּוֹתָיו וּלְגוּפוֹ וְלֶאֱמוּנָתוֹ וּלְעוֹלָמוֹ כַּאֲשֶׁר קִדַּמְתִּי וְיִבְטַח עִם זֶה עַל אֱלֹהָיו שֶׁלֹּא יַעַזְבֵהוּ וְלֹא יַרְפֵּהוּ וְלֹא יִתְעַלֵּם מִמֶּנּוּ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (נחום א ז) טוֹב ה׳ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְגוֹ׳.