כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלִַ֖ם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃
אם הבנים שמחה
ונראה דיש סמך לכל דברי חז"ל הנ"ל מדברי הנביא בישעי' (סי' מ"ד) שאמר מפר אותות בדים וקוסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם האומר לכורש רעי וכל חפצי ישלים ולאמור לירושלים תבנה והיכל תוסד כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו וגו' (ורש"י פירש למשיחו כל שם גדולה קרוייה משיחות) וראיתי לרבינו הרמב"ם באגרת תימן שכתב דנבואה זו של מפר אותות בדים משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מקים דבר עברו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחורבותיה אקומם מדברת מימות המשיח מהרה יתגלה לפי שחשבו העכו"ם שאומה זו לא יהי' לה לעולם ממשלה ולא יגאלו מן השעבוד שהם בו וכל החכמים כולם פה אחד בעצה זאת יפר הקבה"ו מחשבותם וסברתם הנוכחשת ואז יגלה המשיח שכן אמר ישעי' בבאור ענין זה מפר אותות בדים וקוסמים יחולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחורבותיה אקומם עכ"ל הרי דרבינו הרמב"ם כתב דנבואה זו על גאולה דעתיד נאמר ועתה נדרוש סמוכין דכיון דהנביא הסמיך נבואה זו לנבואה דכורש האומר לכורש רעי (ופירוש רש"י רעי מלך שלי) וכל חפצי ישלים ולאמור לירושלים תבנה והיכל תוסד כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו משמע דגם נבואת ישעי' על גאולתינו יהי' באופן זה דתחלה| יבנה ירושלים ע"י רשיון המלכות דיתנו רשות לשוב לא"י ולבנותה ויבנו ביהמ"ק ואח"כ ישתלשל משובה זו גאולה אמיתית כמו שאמרו חז"ל דבאמת ראוי הי' גם מכורש להשתלשל גאולה אמיתית ושלמה רק גרם החטא אבל משובה זו של עתה ודאי ישתלשל גאולה שלמה אבל בתחלתה תהי' על אופן דהי' בימי כורש והיינו דסמכה הנביא להדדי עיין רש"י עזרא א' ב' כה אמר כרש מלך פרס על ממלכות הארץ נתן לי ה' אלקי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלים פרש"י צוה עלי על ידי ישעי' הנביא כמו שנאמר בספר ישעי' מ"ד האומר לכורש רעי ולאמור לירושלים תבנה כה אמר למשיחו כורש אשר החזקתי בימינו וכבר נאמר נבואה זו ע"י ישעי' עכ"ל - הרי דזה מדבר מבית שני ולמה הוצרך להסמיך למה שניבא ישעי' תחלה כבנין ירושלים דלעתיד אלא על כרחך להורות על מה שאמרו רבותינו חז"ל דגם בנין ירושלים דלעתיד ובית המקדש שבה יהי' בתחלה על אופן של כורש דיבנה ברשות וברשיון המלכות ועצת מלכיו ישלים קאי על המלכים שנתנו רשות לזה וכמו שכתבתי לעיל דהמה מלאכיו בזה ובאמת ראיתי ג"כ בספר האמונות והדעות לרבינו סעדיה גאון כן דתחלה יהי' נבנה ברשות מלכי אדום וזה יהי' הכנה לבית המקדש של מעלה והאמיתית יעיי"ש וגם האברבנאל בפסוק בונה ירושלים ה' כתב שיוכל להיות כי דגאולה תהי' אשר יעלה ברצון המלכים אשר יוחזר ארץ הקדושה לישראל ומי שיחפוץ לעלות יעלה כמו שהיתה בגלות בבל ואח"כ כאשר נבנה ירושלים ועה"ק אז יעלו כולם יחד עכ"ל וכן כתב המלבי"ם במיכה ד' וקיצור דבריו שהגליות יתחילו להתקבץ ויהי' להם קצת ממשלה והנהגה ואח"כ יהי' להם מלכות קבוע שהיא מלכות בית דוד ואח"כ ימלוך המלך המשיח בממלכה קבוע ומלכות בית דוד תתגלה במדרגה בתחלה לא יהי' רק שופט ויתעלה לאט לאט עד שיהי' לה' המלוכה עכ"ל ואני מצאתי עוד בפסיקתא שוש אשיש כנסת ישראל בשעה שעלתה מבבל במוצאי שבעים היתה טעונה חסד בפני כל מלכיות ופירש ר' אפרים זלמן מרגליות וז"ל שבעת פקודת בבל היו מפוזרים בעולם והיו כפופים למלכי האומות ונשאו חסד בעיניהם ונראה דדריש ליה מסיפא דקרא כי כארץ וגו' כן יצמיח ה' צדקה ותהלה נגד כל הגוים כלומר שישא חן בעיניהם וכן הוא אומר בצפניא כי אתן לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם עיי"ש הרי דגם בעתיד יהי' תלוי בחן וחסד של אומות העולם וע"כ דיתי' תחלתה באופן של כורש ולפלא שכל אלו הגדולים הנ"ל לא הרגישו שכל זה מרומז בנבואה דישעי' הנ"ל כאשר כתבתי ואולי שמקום הניחו לי להתגדר בעזה"י.
נר מצוה
וזה שאמר במדרש (ויק"ר יג, ה), "את* הגמל" (ויקרא יא, ד), זו בבל, "כי מעלה גרה הוא" (שם), שמקלסת להקב"ה. רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי ישמעאל בר נחמן, כל מה שפרט דוד, כלל אותו רשע בפסוק אחד, שנאמר (דניאל ד, לד) "כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא". "משבח"*, (תהלים קמז, יב) "שבחי ירושלים את ה'". "ומרומם", (תהלים ל, ב) "ארוממך ה'". "ומהדר" (תהלים קד, א) "ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת". "די כל מעבדוהי קשוט", (תהלים קלח, ב) "על חסדך ועל אמתך". "די כל ארחתיה דין", (תהלים צו, י) "ידין עמים במישרים". "ודי מלכין בגוה", (תהלים צג, א) "ה' מלך גאות לבש". "יכל להשפלה", (תהלים עה, יא) "וכל קרני רשעים אגדע". "ואת השפן" (ויקרא יא, ה), זו מדי, "כי מעלה גרה הוא" (שם), שמקלסת להקב"ה, שנאמר (עזרא א, ב) "כה אמר כורש מלך פרס". "ואת הארנבת" (ויקרא יא, ו), זו יון, "כי מעלת גרה היא" (שם), שמקלסת להקב"ה. אלכסנדרוס מוקדון כד הוי חמי לרבי שמעון הצדיק, אומר ברוך ה' אלוהי של שמעון הצדיק. "את החזיר" (ויקרא יא, ז), זו אדום, "והוא גרה לא יגר" (שם), שאינה מקלסת להקב"ה. ולא דייה שאינה מקלסת, אלא מחרפת ומגדפת ואומרת (תהלים עג, כה) "מי לי בשמים".