וַיַּֽעֲל֣וּ מִבְּנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל וּמִן־הַכֹּהֲנִ֨ים וְהַלְוִיִּ֜ם וְהַמְשֹׁרְרִ֧ים וְהַשֹּׁעֲרִ֛ים וְהַנְּתִינִ֖ים אֶל־יְרוּשָׁלִָ֑ם בִּשְׁנַת־שֶׁ֖בַע לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּֽלֶךְ׃
מורה נבוכי הזמן
אמנם מימות עזרא ואילך יאור לנו היום הולך ואור, להוליך אותנו בטח בנתיב דרישה נכבדה זו, לפי שמן אז והלאה מצאנו זה השם סופרים מיוחד לחכמי תופשי ומבארי התורה; ולהיות שכתוב על עזרא הכהן (עזרא ז' ז'): והוא סופר מהיר בתורת משה, (שם שם י'): כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חק ומשפט, (שם שם י"א): לעזרא הכהן הסופר סופר דברי מצות ה' וחקיו על ישראל; הנה נשמע מזה לסופרים שתי פקודות ראשיות: א לכתוב ספרי תורה לצבור וחומשין ליחידים (ונמצא לזה זכר בברייתא דאגדה הובא בפסחים (ג' ע"ב) עשרים וארבעה תעניות ישבו אנשי כנסת הגדולה על כותבי ספרים תפלין ומזוזות שלא יתעשרו שאלמלא מתעשרין אין כותבין): ב מעשי הספור וההגבלה והדרוש במעשי המצות והחקים עפ"י הקבלה והעיון בכתובים, וזה בפי שתי ההוראות של המלה שבארנו, והנה מעשיו הנוגעים לדרושנו זה, היינו יסוד בתי כנסיות לקריאת ותרגום ובאור התורה בצבור, ויסוד בתי הועד לחכמים ולתלמידים, כבר ספרנום בראיות בשער העשירי במה שיש בו די; ונעיר כאן לבד, כי שמות אלו, וכמו כן שם מבין על הרב, והשם תלמיד, והדבורים קריאת מפורש, קריאת שום שכל, הבנה במה שנקרא נתחדשו אז, ולא שמענו ולא נמצא להם זכרון בדור מקודם לאלו הזמנים של עזרא וחבורתו. – עם עזרא ראש הסופרים ואחריו, חיו רעיו ותלמידיו ותלמידי תלמידיו שלשלת גדולה של חכמי מעתיקי ומבארי התורה, וכלם נקראים בשם סופרים; ונמשך זה סדר סופרים מן עזרא, שהוא כמו שזכרנו הנודע ברור לסדר זה, עד הכהן הגדול שמעון בן חוניו השני מזרע יהושע בן יהוצדק כה"ג ראשון בבית השני, ראש חכמי המשנה (המזכרת אותו בשם שמעון הצדיק משירי כנסת הגדולה שכבר בארנו ענינה). וזה שמעון אחרון הסופרים וראשון לסדר חכמים הנקראים בשם שוני הלכות, ובארמית תנאים; לפי ששנו וגרסו ולימדו בע"פ הלכות נפרדות מיוחדות וקבועות בלשון אחד, וכמו שנבאר להלן וכבר הזכרנו שיש בדורות הראשונים מן הבית השני ערבוב חשבונות גדול, והנמצא רשום מהם מעט מאד, זעיר שם זעיר שם. והעולה אחר החפוש ביגיעה וההכרעה הנכונה, שנמשך זמן סדר הסופרים לא פחות מן מאתים שנה, ושעברו עליו עכ"פ שבעה דורות שלמים מאב לבן; מעתה כמה יש להתאונן שעם כל האורך מסוים של זה הזמן לדורותיו, ועם כל יקרתו לדברים רבים וביחוד לדרשתנו זאת, איך בא המקרה שנאבדו דברי ימיו, לא יזכרו ולא יפקדו? ואין בידנו אף שמות העצם של החכמים הסופרים הללו, ולא נשאר כי אם השם הכללי, שנראה ברור שנקראו בו, רצוננו השם כנסת הגדולה לארבעה דורות הראשונים מהם שראו עוד את עזרא, ושם שיורי כנסת הגדולה לשלשה דורות אחרוניהם עד שמעון בן חוניו השני, שעמו פסק סדר הסופרים, והתחילו שוני ההלכות כאמור. ובשביל זה חוץ ממה שרמזנו בשער המוזכר על פעולותיהם הטובות, חל עלינו גם כאן החיוב לבחון, עד היכן יעלה בידנו להקים להם זכרון ברור בפעולתם הנכבדה שעשו ביחוד בביאור התורה, רצונו בזה הגבלת אופן ושיעור קיום מצותיה, ולהחזיק מסורת קבלה אמיתית בפי וזכרון כל ההוגים בה, מבלי שתהיה התוחלת מאתנו לאסוף בפעם אחת רב תבואות בשדה מדע, כמעט לא עובד בו עדן עד היום. – ונקדים בהנחה שכל מצוה ומצוה שבתורה בערך מה שהיא בלתי מבוארת מעצמה בקריאה שטחיית (שבזה הערך היא נקרא דברי תורה), וצריכה פירוש והגבלה מה, הנה הגבילוה ופירשוה הסופרים באותו זמן הרמוז של מאתים שנה ע"פ קבלתם, שהיו קרובים בזמן ובמעלה לנביאים, ועל פי עומק ורוחב ידיעתם בלשון, שהיו לא רחוקים מזמן היות שפת התורה מדוברת בעם, וכמו שאמרו במשנת אבות ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה; וקראו חכמינו לאלו הפירושים וההגבלות, שאין לטעון נגדם ושבאו לידם בודאי מאותו הזמן, בשם כולל דברי סופרים; וכן כל גדר וסיג, וכן תיקון והנהגה תוריית, בכלל כל הנעשה מאת תופשי התורה בזמן הנזכר, קודם שהתחילו שוני ההלכות, גם אלו נקראו בפי חכמינו דברי סופרים; ולפי דרכנו למדנו שזהו החלק היותר קדום בזמן מאותן הכללות, נכללו לנו בשם תורה שבעל פה.
גן נעול
"הַהֵרִימוּ המלך ויועציו" (עזרא ח, כה). אשר התנדבו המלך ויועציו. כמו לפני המלך ויועציו. והוא נכתב באותו ענין, ומדבר ביועצי המלך ארתחשסתא,2עזרא ז, ז ומבואר מזה מה שבארנו, וג"כ נכתב בכנוי3ויועציו מטעם זה עצמו.