עמוס ז:ח מחשבת ישראל: מורה נבוכים

ודע, כי כמו שיראו הנביאים דברים שהרצון בהם – משל כ׳נרות זכריה׳ וה׳סוסים׳ וה׳הרים׳ ו׳מגילת יחזקאל׳ ו׳חומת אנך׳ אשר ראה עמוס, וה׳חיות׳ אשר ראה דניאל ו׳סיר נפוח׳ אשר ראה ירמיה, ומה שדומה לזה מן המשלים אשר הנרצה בהם – לחקות ענין, כן יראו עוד דברים הנרצה בהם – מה שיעיר עליו שם הדבר ההוא הנראה מצד הגיזרה או השיתוף בשם; וכאילו פועל הכח המדמה הוא – להראות דבר יש לו שם משותף, יורה אחד מעניניו על ענין אחר שזה גם כן מין מן ההמשל – כמאמר ירמיה: ׳מקל שקד׳ והיתה הכונה להורות משיתוף ׳שקד׳ ואמר: ״כי שוקד אני וגו׳״ – לא מענין המקל ולא מענין השקדים; וכן ראית עמוס ׳כלוב קיץ׳ – להורות ממנו על תום מדת הזמן ואמר: ״בא הקץ״.