כִּי֩ אֵ֨ין זִכְר֧וֹן לֶחָכָ֛ם עִֽם־הַכְּסִ֖יל לְעוֹלָ֑ם בְּשֶׁכְּבָ֞ר הַיָּמִ֤ים הַבָּאִים֙ הַכֹּ֣ל נִשְׁכָּ֔ח וְאֵ֛יךְ יָמ֥וּת הֶחָכָ֖ם עִֽם־הַכְּסִֽיל׃
גן נעול
[קהלת ב, טז] "כי אין זכרון לָחָכָם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח, ואיך ימות הֶחָכָם עם הכסיל?". פירוש זאת היא התשובה על טענת "ולמה חכמתי אני אז יותר". ואמר כי ראוי לאדם לשאת את כל המשא הזה למען ינהג בחכמה, לפי שטובה גדולה גומל לנפשו העליונה אם ינהג בחכמה. ואעפ"י שתחת השמש יקרה לפעמים לחכם כמקרה הכסיל, הנה אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם, ומלת "לעולם" על הזמן הנצחי, והוא העולם שאחר המות. כמו שאמר קהלת במקום אחר מספרו (יב, ה) "כי הולך האדם אל בית עולמו". ומלת "זכרון" על הדבר העומד והקיים, כמו (שמות ג, טו) "וזה זכרי לדר דר". והודיע שגם אם כמקרה הכסיל יקרה לחכם, אין זה רק תחת השמש בעולם הזה, אבל אין זכר שניהם שוה לעולם הארוך והנצח. כי זכרון החכם יעמוד לעד לברכה, וזכר הכסיל תאבד. ודומה לזה אמר דוד (תהלים קיב, ו) "לזכר עולם יהיה צדיק". ובספר משלי אמר (משלי י, ז) "זכר צדיק לברכה, ושם רשעים ירקב". לפי שהחכמה וכשרון המעשים תעמודנה לעד ותצילנה הנפשות מן האבדון וּמִשַׁחַת, ורשעת הכסיל תאבדהו. ואמר עוד "בשכבר הימים הבאים הכל נשכח", הודיע סוד חתום שנגלה אחר כן בנבואה לישעיה בן אמוץ. כי אחר שהבדיל בין החכם והכסיל במלת "לעולם", והוא הזמן הבא אחר המות, שנשמת החכם תאיר באור החיים וצרורה עם ה', ונשמת הכסיל רחוקה בעת ההיא מאור פני ה', הבדיל ביניהם עוד בענין המקרים שתחת השמש, וזה יהיה באחרית הימים בקום ישיני עפר ויחיו פעם שנית תחת השמש חיי עולם. ובעת ההיא לא יקרה עוד לצדיקים ולחכמים כמקרה הכסילים, כי יחדש השם ב"ה את עולמו, ולא יהיו עוד צרות בעולם כלל לצדיקים. ועל הזמן ההוא אמר "בשכבר הימים הבאים הכל נשכח". וכדוגמא זו כתוב בספר ישעיה, כְּשֶׁסִפֵּר מפרעון הרשעים וגמול הצדיקים באחרית הימים אמר (ישעיה סה, יג) "הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו" וגו'. (סה, טז-יח) "אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן וגו' כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני. כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה לא תזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב. כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא" וגו'. וכל הענין כולו הנאמר שם.
גן נעול
וכן תפרש דברי קהלת שמלבד היתרון שיש לחכם על הכסיל אחר המות, כבר נודע בבירור שהימים הבאים באחרית העולם הכל נשכח, כל המקרים שהיו רגילין לבא לעולם על הצדיקים תשכחנה, ויהיו שמים חדשים וארץ חדשה לטובה יותר ממה שנוכל להשיג בדעתנו, וכמו שאמר (ישעיה סד, ג) "עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו". וחתם דבריו (קהלת ב, טז) "ואיך ימות החכם עם הכסיל?" כלומר לכן אעפ"י שגם אני אודה לך, שבעולם הזה מקרה אחד לכל, לחכם ולכסיל, איך יעלה על דעתך לחשוב מחשבה נפסדת כזאת שימות החכם עם הכסיל? כלומר שתהיה תמותת שניהם שוה, וכדרך שאמר המשורר על הכסילים (תהלים מט, יא) "כי יראו חכמים ימותו, יחד כסיל ובער יאבדו" וגו'. כלומר הרשעים חושבים שמקרה אחד לכל, גם לַמָוֶת והזמן שאחר הַמָוֶת, וזה שקר. אלא (שם מט, טו) "אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול", וכמו שיתבאר בחדר הד'. והעיקר כי מיום המות ואילך יפרדו זה מעל זה, כי נפש החכם יפדה אלהים משאול, ונפש הכסיל תרד דוּמָה. שמור הפירוש הזה בלבבך ותעלוזנה כליותיך!
פור הוא הגורל; דרשות לפורים
"זכור את אשר עשה לך" וגו'. כאן כתיב "זכור" ובשבת כתיב "זכור". שניהם שוין! אמר שלמה: "אמרתי אני בלבי, כמקרה הכסיל גם אני יקרני, ולמה חכמתי אני אז יותר, ואמרתי כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם" (קהלת ב).
אע"פ שכתוב בשבת "זכור" ובעמלק "זכור" – אינן שוין... משל למה הדבר דומה? למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים. נכנס הקערה לפניו מלא כל טוב, אמר: זכור פלוני אוהבי. משקנח את הקערה אמר: זכור פלוני שונאי. אמרו לו אוהביו: זה הזכרת וזה הזכרת?! אמר להם: לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב, ולזה הזכרתי על קערה ריקם. כך השבת כתיב בה (שמות כ) "זכור את יום השבת – לקדשו" ולכבדו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה, ובעמלק כתיב "זכור את אשר עשה לך עמלק". על מה אתה זוכרו? על שולחן ריקה, שנאמר "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".2תנחומא כי תצא, ז.
אע"פ שכתוב בשבת "זכור" ובעמלק "זכור" – אינן שוין... משל למה הדבר דומה? למלך שעשה סעודה וזימן את האורחים. נכנס הקערה לפניו מלא כל טוב, אמר: זכור פלוני אוהבי. משקנח את הקערה אמר: זכור פלוני שונאי. אמרו לו אוהביו: זה הזכרת וזה הזכרת?! אמר להם: לזה הזכרתי על קערה מלא כל טוב, ולזה הזכרתי על קערה ריקם. כך השבת כתיב בה (שמות כ) "זכור את יום השבת – לקדשו" ולכבדו במאכל ובמשתה ובכסות נקייה, ובעמלק כתיב "זכור את אשר עשה לך עמלק". על מה אתה זוכרו? על שולחן ריקה, שנאמר "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים".2תנחומא כי תצא, ז.