קהלת י:יב מחשבת ישראל: גן נעול וחובות הלבבות

[משלי יא, ל] "פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חָכָם". פירוש "חכם" שאסף חֻקֵי החכמה ונוהג בצדק, וכדברי הכלל הי"ב. והענין כי הצדיק ההולך בדרכי החכמה עושה כמצות החכמים ותורתם, הנה פרי מעשיו כפרי עץ חיים, אשר האוכל ממנו וחי לעולם. וכן פרי מעללי הצדק לחיים, וחי בהן לעולם, וכדרך (ישעיה ג, י) "אִמְרוּ צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו". ונאמר על הצדיק (תהלים א, ג) "אשר פִּרְיוֹ יתן בעתו", ובתורה נאמר (ויקרא יח, ה) "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", ותרגום אונקלוס ז"ל "וִיְחֵי בהון בחי עלמא". ואולם החכם נכבד מן הצדיק, שמלבד שהוא נוהג בדרכי החכמה ועושה צדקות, כי בעבור אלה מתואר "חכם", הנה בהיות החכמה אסופה בנפשו, ומשכיל בחכמה ומבין במליצותיה, הוא לוקח במתק שפתיו גם נפשות זולתו, וּמְקַרְבָן אל החכמה במשליו ובשכל מוסריו, ומביאן לדרך החיים ומלמדם תורה, וכדרך (קהלת י, יב) "דברי פי חכם חן" המבואר למעלה (חדר ג' חלון ג'). ומלת "לוקח" כמו (ירמיה כג, לא) "הלוקחים לשונם וינאמו נאם". ופירוש רד"ק ז"ל "המחליקים לשונם, וכמו (משלי יז, כא) "הטתו ברוב לקחה", כלומר במתק שפתיה תדיחנו" ע"כ. ופה נזכר לטובה שבמתק שפתיו בדברי חן ושכל טוב מְקַרֵב הנפשות אל החכמה והצדק. והנה אם פרי הצדק כמו עץ חיים, וידוע שהעץ הנטוע בגן צריך שירד עליו הגשם והמטר, או שיהיה שתול על פלגי מים, וּמִשִׁפְעָם יגדל ויצליח, ואם יחדל המטר ויעמוד בערבה לא יראה טוב. ודומה לזה מעשה הצדק והכשרון מתקיימים ונשפעים על ידי מֵי החכמה והתורה. כי המוסר ודברי שכל טוב וטעמי תורה מצמיחים בלב הצדק ומעשה החכמה, וכדאמרינן (קידושין מ, ב) "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". ולכן אם הצדק נמשל לעץ חיים, תִּמָשֵׁל התורה והחכמה למקור חיים. כמו מקור מים שממנו שואב העץ רעננו, כן שואב המעשה הטוב מן התלמוד. ומטעם זה אמר במקום אחר (משלי יג, יד) "תורת חכם מקור חיים", ויתבאר בסמוך.

[קהלת י, יב] "דברי פי חָכָם חן ושפתות כסיל תבלענו". פירוש "חכם" שלמד חֻקֵי החכמה ונוהג בחכמה, וכדברי הכלל הי"ב. וכבר בארנו בפתיחתנו לספר זה שכתבי הקדש פעם יכנו הדבור במלת "שפה", ופעם יכנוהו במלת "פה", ופעם במלת "לשון". ורמזנו שם שכל דבר של בינה כינו במלת "לשון". ועתה נרמוז שכל דבור של חכמה כינו במלת "פה", כדרך (תהלים מט, ד) "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות". וכן כל "פי ה'" הנזכר בנביאים שהיא מליצה על הגזרות העליונות היוצאות מפי השם ברוך הוא. ולפי שכל דבריו במשפט החכמה כמבואר בכלל י"ד נכללו במלת "פה". ועוד ארמוז פה שכל דבור של דעת ובירור דברים בלי חולק, ובכלל זה כל המאמרים הפשוטים שדעת כל אדם מסכמת עליהן, וכן כל המאמרים הנשחתים המורגלים בפי הכסילים והאוילים שכולם מסכימים עליהם, הונח עליהם לשון "שפה". ועל זה אמר ד"דברי פי חכם חן", כלומר שהחכם דורש בדברי חכמה, אעפ"י שאין על החכמה מופתי הדעת, יהיו דבריו ומדרשו חן ושכל טוב, וכמו שיתבאר בחדר יו"ד בפסוק (משלי ג, ד) "ומצא חן ושכל טוב" וגו'. והכסיל אפילו יגיד דבר-שפתים והן הדברים המוסכמים בפי כל חבריו בלי חולק, הנה שפתותיו תבלענו, כי שפתותיו עמל תדברנה, שפתי רמיה, ואין צריך לומר כשיגיד דברים נתלים במנהגים שאין עליהן הסכמה ובירור, כל היוצא מפיו יהיה סּכלות והוללות. ועל זה סמך פסוק שלאחריו (קהלת י, יג) "תחלת דברי פיהו סּכלות, ואחרית פיהו הוללות רעה". כלומר אחר שהודעתיך ששפתותיו תבלענו, אודיעך שדברי פיו בעניני חכמה, תחלת דבריו סּכלות ולא שכל טוב וחן, ואחרית פיהו סוף המדרש ותכליתו הוללות רעה, שהוא שעמום הדעת ושגעון. ובפסוק שלפניו אמר (י, יא) "אם ישך הנחש בלוא לחש, ואין יתרון לבעל הלשון". וזה נגד בעל הבינה החולק בתהפוכותיו על החכמה והדעת, וכענין "הנבון נגד פניו" שבארנו בבית הראשון (חדר ו' חלון י'), כי על עניני בינה הניחו מלת "לשון", ועם זה דבר על כל חלקי המאמרים. והבדיל בין החכם והנבון, ובין הכסילים, ובמקומות אחרים יתבאר הענין יותר.

(משלי ג, ד) "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם". פירוש, אם תעשה כן ותהיה החכמה כתובה על לוח לבך הנה יִלָוֶה אליך העזר האלוהי, ותנחל עוז ממרומים, גם תנחל אומץ כח. וכמבואר למעלה (חדר ד' חלון ו'). ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם. וכבר בארנו למעלה (חדר ט' חלון י"ז) פירוש פסוק (משלי לא, ל) "שקר החן והבל היופי, אשה יראת יי' היא תתהלל". ואמרנו כי נפשות רבות שלמדו חכמות למודיות וחכמת כל מלאכת מעשה, והן נושאות חן בעיני מלך ושרים. אבל בהיותם נלוזים מן החכמה, הנה שקר החן בעבור שאיננו בדרך אמת. וכן יש נפשות רבות בטבעיהן בעלות השכל והבינה הגדולים, שהן נוי ויופי להן. אבל בעבור שהן נלוזין מן החכמה אין שכלם ובינתם נחשב למאומה. הבל הם כי כל ענינם להבין שירי הכסילים ולהמציא תחבולות בעניני העולם, וכל אשר תחת השמש הבל הוא. ומלבד תתהלל הנפש בחכמה ויראת ה'. ועל זה אמר אם תקשרם על גרגרותיך ותכתבם על לוח לבך ותזכה לעזר האלוהי ממרומים בעבור חכמתך וצדקתך, הנה תמצא חן בחכמתך כאשר תתפלל לאלהיך ותבקש ממנו דבר, תמצא בעיניו חן וימלא כל משאלותיך. כדרך (שמות לג, יג) "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך" וגו'. וענהו השם ב"ה (לג, יז) "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני". וכן כאשר תבקש דבר ממלך ושרים או מאחד מבני אדם ישמעו דבריך ויעשה כל אחד מהם כרצונך. וכן כשתדבר דברי פיך בעניני החכמה והדעת, תהיינה דבריך לחן ולחסד בעיני כל שומעיהם. כדרך (קהלת י, יב) "דברי פי חכם חן" ובארנוהו למעלה (חדר ג' חלון ג'). וכן (משלי טז, יד) "ואיש חכם יכפרנה". ובארנוהו ג"כ (חדר ג' חלון ה'). וכן תמצא שכל טוב כאשר תשכיל בשכלך ותרכיב הרכבות ותמציא המצאות. הנה בעבור שהן נוסדים על מוסדות החכמה, ייטיבו בעיני האלהים ותקבל שכר עליהן. כדרך (דניאל ט, יג) "ולהשכיל באמתך". (דהי"ב ל, כב) "וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליי'". ורמזנו על זה בפתיחתנו לבית הראשון, ויתבאר עוד בספר "מעין גנים" בעז"ה. וכן תמצא שכל טוב בעיני בני אדם. כי יפלאו דברים והמצאותיך בעיניהם, וידעו כולם כי איש שכל אתה. ונגד כל זה אמר "בעיני אלהים ואדם". להבדיל בין הנפש היקרה מחכמה ומכבוד, ובין הנפש הנלוזה מחכמה ויודעת החכמות הלמודיות ומלאכת מעשה. או שהיא בעלת השכל והבינה הגדולים, שאעפ"י שהם מוצאים חן, אין זה אלא בעיני מקצת בני אדם הנהנין מהן, אבל אינן מוצאין חן בעיני האלהים בעבור שהן בוזי חכמה ומוסר. וכן נראין יפין בעיני אדם בעבור מהירות וחַדוּת שכלם, אבל אינן יפין בעיני האלהים, ולא טובים עד שלא יתוארו המצאותיהם ותחבולותיהם בתארי השכל והבינה. וכמו שבארנו פעמים רבות, גם יתבאר בחלון הסמוך. והנפש הַחֲכָמָה תמצא חן בעיני אלהים ואדם. וכן שִׂכְלָה תקרא "שכל טוב בעיני אלהים ואדם".