שיר השירים א:טז מחשבת ישראל: מורה נבוכים

הִנְּךָ֨ יָפֶ֤ה דוֹדִי֙ אַ֣ף נָעִ֔ים אַף־עַרְשֵׂ֖נוּ רַעֲנָנָֽה׃

מורה נבוכים

ואין מזה הכת – מה שכתבה ה׳תורה׳ בעוג ״הנה ערשו ערש ברזל וגו׳״ – ש׳ערש׳ הוא המיטה: ״אף ערשנו רעננה״ – ואין מטת כל אדם כשיעורו בשוה – שאינו בגד ילבשנו – אבל המיטה תהיה לעולם יותר גדולה מן האיש הישן עליה; והנהוג הידוע – היותה יותר ארוכה מן האיש בשיעור שלישית ארכו – ואם היה אורך המטה הזאת תשע אמות יהיה אורך הישן עליה לפי הנהוג בערך המיטות שש אמות או יותר מעט; ואמרו: ״באמת איש״ – רוצה בו באמת האיש ממנו – רצוני לומר: משאר האדם – לא שהיה זה באמת עוג, כי כל איש הוא נערך האברים על הרוב – ויאמר שאורך עוג היה כפל אורך אחד משאר האדם או יותר מעט; וזה בלא ספק מזרות אישי המין אלא שאינו נמנע בשום פנים.
שאל רבBookmarkShareCopy