צְר֨וֹר הַמֹּ֤ר ׀ דּוֹדִי֙ לִ֔י בֵּ֥ין שָׁדַ֖י יָלִֽין׃
חובות הלבבות
וְאֶל הָעִנְיָן הַזֶּה רָמַז הֶחָכָם בְּאָמְרוֹ (שיר השירים א׳:י״ג) צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין וְאָמְרוּ רז״ל עַל דֶּרֶךְ הַדְּרָשׁ אע״פ שֶׁמֵּצֵר לִי וּמֵמֵר לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין. וְזֶה דּוֹמֶה לְמָה שֶׁאָמַר הַנָּבִיא (דברים ו) וְאָהַבְתָּ אֵת ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
חובות הלבבות
וְאַחַר כֵּן נֶעְתַּק מֵחוֹבוֹת הָאֵבָרִים אֶל מַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה בִּלְבַד, וְשָׂמָהוּ שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, בְּאָמְרוֹ: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ", וְהֵם תְּפִלָּה שֶׁל יָד וּתְפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ וְהַמְּזוּזָה. וְכֻלָּם גּוֹרְמִים לִזְכֹּר אֶת הַבּוֹרֵא וּלְאָהֳבוֹ בְּלֵב שָׁלֵם וְלִכְסֹף לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב בְּחֻקֵּי זִכָּרוֹן אַהֲבַת הָאוֹהֲבִים (שיר השירים ח, ו): "שִׂימֵנִי כַחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ" וְגוֹמֵר. וְאָמַר (ישעיהו מט, טז): "הֵן עַל כַּפַּיִם חַקֹּתִיךְ". וְאָמַר (חגי ב, כג): "אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל... וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם". וְאָמַר (שיר השירים א, יג): "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין". וְשָׂם אוֹתָם שְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ חֲזָקִים וְקַיָּמִים יוֹתֵר, כַּאֲשֶׁר אָמַר הֶחָכָם (קהלת ד, יב): "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק".